איך להתמודד עם הכאב?

שלום לאודי ולמשתתפים, לפני כשבוע וחצי בפגישה שהייתה לי עם המטפלת, החלטתי בעקבות חוסר יציבות בחיים האישיים שגרמו גם לקשיים כלכליים וגם לחוסר מוטיבציה כללית, להפסיק הטיפול באופן זמני. זאת אומרת, לא להגיע יותר לפגישות. לפני כן, הקשר ביני לבין המטפלת נראה שמגיע לשיאים חדשים והתקרבות לנושאים שלפני כן לא בהכרח דוברו ועדיין פתאום המכה הזו בחיים האישיים שלי גרמו לי לשקול מחדש אם בכלל יש לי מה לחפש בטיפול כשאני צריכה לממן את עצמי וההוצאות של הטיפול כרגע יכולות להיות מיותרות. אני מיוסרת מאוד, לא רוצה להפסיק ללכת אליה וכל הזמן חושבת על הפגישות שאני מחמיצה, אני משתוקקת לכתוב לה ולחזור לקשר החם הזה אבל בו זמנית מבינה שנוצרה מציאות חדשה. יחד עם זאת, הייתי מצפה ממנה גם אם בפעם האחרונה הייתה בנינו חוסר הסכמה על ההפסקה ועל דברים אחרים בטיפול, שתשלח הודעה של דאגה, של רצון להחזיר אותי. נדמה לרגע שאולי היא בחרה לוותר עליי וזה כואב אפילו יותר.

לפעמים יותר קל לראות בצד השני את מה שקשה לנו לראות בעצמנו... אולי תשלחי לה הודעה שאת רוצה לחזור ותראי אייך היא תגיב אולי תפתיע לטובה ..מה שאת מיחלת לו...ואולי .. אין לך מה להפסיד ..

היי. היא נותנת לך להבין בעצמך. גם לי קרה פעם..הרגשתי שהיא לא נלחמת בשבילי. בסוף החלטתי להלחם בשביל עצמי וקבעתי איתה ושוחחנו...אפילו שלא פשוט. דברו על זה.