פעם שלישית שכותבת....אולי לא הבנתי את השאלה שלך.

אודי, האם התכוונת מה הייתי עושה אם בני היה נפגע?? הרצתי את זה בראש כל חיי...... אז גם אם הוא היה נפגע, דבר ראשון הייתי שולחת לטיפול, הייתי מכילה ואמפתית, ללא שיפוט ומספרת מנקודת מבטי. ורק אחרי שהיה מעבד הכל, וממש תלוי במצבו אם הוא מוכן לזוגיות אז כן. אבל אם הייתי רואה אותו מבולבל וצריך אוזן קשבת ועדיין לא עיבד הייתי אומרת שעדיין לא מתאים זוגיות. ברור שהייתי רוצה זוגיות בשבילו, מה חשבת? שלא???? אוףףףףףף ...אם הוא לא בטוב לא הייתי בכלל ממליצה שיכנס לזוגיות ככה!!!! מצטערת! עכשיו לענינינו הם לא חברים במובן חברות..הם מבלים יחד, הם ידידים. שוחחתי איתו והוא אמר שהם רק ידידים והוא מהווה אוזן קשבת עבורה, וטוב להם יחד. אז בסדר.. ברור שזה מלחיץ.. למה אתם כולכם מרגישים שאני רעה ושלא בסדר????? צריך להבין גם אותי שאני פוחדת...זה לא רגיל! אתן רוצות שכלם יתנהגו רגיל אבל זה לא!!!! זה תיק...וכל אחת פגועה אחרת!!! וזה מפחיד!! ועוד אין בניהם כלום אז ברגע שימשיכו אני מכירה את הבן שלי..הוא אוזן קשבת לכלם. תמיד פונים אליו. ומה איתו???? הוא לא פסיכולוג!!!! ומה עם הנפש שלו?? למה שתיווצר תלות?? הוא אדם שלא משתף בקלות ויודע להקשיב לאחר ורגיש ברמות. אז מותר לי לפחד בתור אמא!!!!!!! לא אמרתי שאני לא רוצה בכלל. אני פוחדת!!! זה קשה נורא!!! בבקשה תבינו גם את הצד שלי ולא רק של הנפגעת. בבקשה אודי!!!! תעשה לי סדר בראש. מרגישה שכלם כועסים עליי ועושים עליי עליהום שאני ככה....אגב, כן, בעלי סבל ממני הרבה! זה לא פשוט!!!

הי מיכל, אתן מקום לכל מילותייך וחששותייך - אך אוסיף, היות שהכללת, לפחות אומר לגבי עצמי - שלרגע לא חשבתי שאת רעה או לא בסדר. נדמה לי שאולי אודי הציע היפוך תפקידים. קרי להיכנס לראש של הבן, ולחשוב מה היה מצפה מאמא או אבא ו/או קרובים אחרים בהינתן המצב. רעיון שחשבתי עליו בדימיון (שלי בלבד) הוא אפילו לאמץ בחורה כזאת כבת. ייתכן שפספסתי ועמכם הסליחה. סוריקטה

ואולי, מיכל, (כמה קל לומר מבחוץ...) אולי שניהם יצטרכו ללמוד מתוך חווייתם האישית, בין אם תמשיך, בין אם תסתיים כך או אחרת. ואם יהיו כשלים - ללמוד מהם לעתיד. כשגם בעתיד יתכנו כשלים וחזרה על טעויות. בוודאי שגם לחרדותייך יש מקום להקשיב להן. השחרור וההפרדות האלה... בכלל בכלל לא פשוט... ייתכן שאני מקשקשת שטויות. איני במיטבי בזמן האחרון. סוריקטה

זה בדיוק אבל בדיוק!! מה שהמטפלת שלי אמרה :) לגבי לתת לו לחוות ללמוד מהחוויה האישית..להכשל וללמוד מזה.. וואו אני אמא שפוחדת שיפגעו... ותודה שאת לא חושבת שאני רעה.

והפעם אני נתלית על העץ שלך ... סוריקטה לדעתי זאת מהות של זוגיות ושל כל מערכת יחסים כזו או אחרת ... חשוב הכנות והתקשורת הישירה ...תיראי איך זה מסתדר בניינו עם כל הבאגים במערכת אני מאמינה בתקשורת אני מאמינה בכנות אני מאמינה בהסתכלות פנימה והחוצה אני מאמינה שזר מבחוץ (מחוץ לזוגיות )לא באמת יודע מה קורה שם אני מאמינה שכל אחד צריך לעשות את הטעויות שלו ולצמוח במסלול שלו .. ומי אמר שזוגיות זה דבר פשוט ...אבל זה אפשרי בהחלט .