אודי יקר וכלם!!

מעניין שזו לא פעם ראשונה שאני כותבת לך על משהו שקשה ואתה עונה בחיוב... כתבת " קסמים"... ובכלל לפעמים כלנו כותבות הודעות נפרדות אבל על אותו נושא. לצאת לאור, לעשות דברים של גדולים וכתיבה עלינו שזה גם לצאת לעולם..וגם אנוכי יוצאת לעולם כן אודי, סיפור חיינו( זוכר שביקשתי שאתה תכתוב עלינו? עדיין רוצה). ניסיתי לבדוק למה עכשיו להתעמת?? למה? אולי כי היא עוד פה ועדיין תעזור אם צריך. אבל לנסות בעצם לבד אבל לא ממש. לרגע קט כשהרגשתי שוב נורא כתבתי לה והיא בקשה שאנסה להכיל ונדבר בפגישה. והבנתי שהיא צודקת! אז יום שלם ריחפתי והייתי בתוך הבלאגן וניסיתי בכל מאודי לעשות פגישה איתה ללא פגישה. כלומר בראשי. מה הייתה אומרת. מה הייתי מספרת. והנה נפלאות הטיפול, קסמים אודי? של פרידה?? מעניין שפעם התשובה החיובית שלך הייתה קצת מעצבנת אותי. אבל הפעם וואו.. פשוט חוויתי כמו קסם את החרדה והדיכאון שרוצה להגיח והרחמים העצמיים מתפוגגים. ואותה אומרת ( בראשי) " זה לא הפתיע אותך? נכון?"הכוונה לתגובה שקבלתי. " זה היה צריך להאמר" ועוד" אני גאה בך! " היא תתן את החיבוק המתבקש ואני לאט ארגע ואשלים. לא אוכל לשנות אותם. אך אוכל לרכך את עצמי ולהחליט איך לפעול. ועד כמה מתאים להיות קרובה אליהם...ולהבין ולא לפקפק יותר בהרגשה שלי ובסובייקטיביות שלי ולא משנה כמה שתיקה והכחשה תהיה.. תודה🌷 אתה ממש קוסם😁

הי מיכל, אהבתי את התגובה של אודי - הקסם שעשוי להיות בפרידה. בעיניי, מעין מנהרת זמן שרצה בקצב מהיר. מחברת זכרונות, אולי. מסכימה במציאת הקשר בין הודעות של כולנו בסמיכויות. מיכל - אני אוהבת שאת מראה שאת חכמה ואיתנה. נסי פחות לברוח מזה? איתך, יום נעים, סוריקטה

סוריקטה...איך את רואה הכל?? (כיווץ בבטן) רוב מה שכתבתי נמחק...אז אכתוב רק זאת: אכן עדיין הדימוי העצמי של "טפשה" שדעותיי אינן נחשבות וכו'. שמעי משהו מעניין: קראתי הרבה ספרי פסיכולוגיה ולא דנו בהם מעולם..כמעט מעולם. מידי פעם עלה. מעין רצון שתבין שאני יודעת בלי לומר זאת בפירוש...והיא אכן ידעה! ושוחחנו רק על רגשות...חמקתי מלדבר על תאוריות. וקראתי שוב את" מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים" כנראה לסיכום ;) תודה יקירתי. הרואה כל.