מה עושים במקרה הבא??

היי, מסיבות של מעבר דירה למקום מרוחק יחסית לא אוכל להמשיך להיפגש עם המטפלת. מה עושים במקרה שרוצים להמשיך את הטיפול אך המרחק גדול מדי מבחינה פיזית על מנת להגיע? האם קיימות דרכים חלופיות? תודה מראש.

ניקול יקרה אני נוסעת שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור לטיפול כי הוא חשוב לי. יש טיפול בסקייפ.... אני אישית לא מתחברת אליו... ינשופים

היי ניקול הייתי נוסעת בתחבורה ציבורית כדי להגיע לפגישה כך בכל מקרה אני נוהגת

הי ניקול, את יודעת - אספר מה אני מרגישה מתוך שאלותייך כאן לאחרונה - אני מרגישה שנשבר רצף. כאילו אתחול מחדש בכל פעם. כאילו ישנו ניסיון למחוק את מה שהתרחש בעבר. ואולי, אולי זה משהו שחשוב לבנות. רצף התמדה. המשכיות. קשר. הייתי לוקחת את הכיוון גם לשאלתך הנוכחית. איך נראה לך הרעיון? מתאים באופן מסויים? סוריקטה

וגם - אפשר לחשוב על מרחק לא רק כגיאוגרפי, או עניין של זמן, אלא גם כבעל רכיבים רגשיים. ייתכן שזו חלק מההשקעה. לכל אחד המושגים היחסיים שלו. היום, למשל, פגשה אותי אישה מבוגרת, קצת חלשה, כנראה, ושאלה אותי אם הצומת עוד רחוק. השבתי לה שזה עניין יחסי. בשבילי זה 'כלום'. עבורה, שכבר נראתה סחוטה מהדרך זה יכול היה להיות המון. ובכל זאת פשוט אמרתי מהו המרחק האובייקטיבי במטרים וניסיתי לעודד. לי לוקח להגיע לטיפול בין שעה לשעה וחצי. כל כיוון. אם זה נותן מושג כלשהו. האזור בכל אופן הוא אזור מוכר ומניחה שיש קשר (קשר ועוד איך...) גם לכך. סוריקטה

הדברים הלכאורה מובנים מאליהם לפעמים... אצלי, למשל, אין אפשרות אחרת - תחבורה ציבורית ו/או הליכה ברגל. ה'פריבלגיה' של רכב פרטי בכלל לא קיימת אצלי (על חסרונותיה גם כן). וכנראה שגם מבחינת מבנה נפשי - לפני כל הישג, הגעה ליעד, איכשהו צריך להחוות איזה מאמץ מעין סיזיפי. אולי. סוריקטה

כן, מאוד. קלעת בול.