אולי בכלל לא צריכה להעלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא יודעת ... אבל מאוד מאוכזבת .. כאלו שלא קיימת.. אולי בכלל מכבידה עליכן עם אמא שלי כל הזמן.. ואולי זו בכלל אני ..... מיותרת
חטוליתוש יקרה ממה את מאוכזבת? חבל שאת מרגישה כך. את לא מכבידה, וזה בסדר לכתוב על כל מה שמציק. את יודעת כמה אני חפרתי פה בפורום??הרבה! ועוד מאותו הדבר! החלמה מהירה לאמך ושמרי על עצמך. לא תמיד יש זמן לכתוב ולהגיב אבל אני איתך. יש לי שבוע מאוד עמוס..כשאפשר כותבת. החזיקי מעמד!
חטוליתוש יקרה ממה את מאוכזבת? לי, את לא מכבידה בכלל.. לפעמים אני גם מרגישה כך, שאני מכבידה, אבל אני צריכה את המקום.. איתך הלב, ינשופים
חטולית יקרה, מצטערת שהתאכזבת, זה בטח לא את ולא התכנים שהעלית, כל קושי יש לו מקום כאן והוא לגיטימי. יש פחות מילים, לי למשל, טרודה וסגורה. מאחלת לאימך החלמה מהירה ולך הרבה כוחות להתמודד. שלך שירה
הי חטולית, בטח להעלות. בשביל זה גם הפורום הזה קיים. נראה לי שמבינה לגמרי מהיכן מגיעות התחושות שלך. דרישת שלום וחיבוק, סיפור ממש ממש לא פשוט ומן הסתם כל כך מעייף אותך... שלך, סוריקטה
מתוקה שאת חטולית... לא יודעת ולא יכולה לדבר בשם האחר.. כן יכולה לומר לך שלא הגבתי להודעות שנכתבו כאן ,למרות שקראתי ואני קוראת את כולן.. לרוב גם ההודעות נוגעות בי בבטן הרכה ועולים בי רגשות שונים כגון חמלה,התרגשות,כאב,חוסר אונים,שמחה,עצב ,התפעמות,התפעלות ושלל רגשות נוספים... בדרך כלל אני לא עונה היות ופעמים רבות אני מוצאת את עצמי ללא מילים.. כך..לא מילים.. כן.. פעמים גם פשוט לא מוצאת את רגעי החסד הללו לשבת..להיות נוכחת במלוא מובן המילה בפורום הזה שמאוד יקר לי.. ה-מקום בהא הידיעה שמרגישה שמאפשר לי מרחב ביניים בין מציאות לחלום, בין מציאות חיצונית לפנימית.. לא בטוחה שאני מובנת .. אבל כך מרגיש לי.. את מאוד יקרה פה חטולית..גם הכאב,חוסר האונים והרגשות השונים שאת מעלה בהקשר של אמא שלך לא זרים לי... לא יודעת אם הובנתי... ?? איתך, במבי.