תשתקי ותסתמי ....את הפה שלך

כן... כואב לי להודות אבל .... כאלה הם פני הדברים... הוא יכול בשניה אחת להרוס הכל הכל צריך להתנהל כמו שכך הוא רואה את הדברים.. כי ..הכללל מפריע לו.. אסור שקיות נילון תלויות במרפסת ליד מכונת הכביסה..כי זה מפריע לו אסור צנצנות זכוכית (2*) כי זה מפריע לו אסור כלים לאחסון השמן המתוגן..כי לא שופכת בכיור..כי זה מפריע לו כל מה שבא באריזות מסודרות על המדף... הכל עמוס מידי.".זה חונק אותי" יש יותר מידי דברים במרפסת.. ומתחיל מיד צעקות ..לא ראיתי בית כזה בשום מקום !! צודק..אייך תיראה אם אתה אף םעם לא הולך לאף אחד אחר..רק תקוע בבית שלך עם האף בטלויזיה ? כל דבר מרתיח אותו..צועק..צורח .ומקלל בלי ..מחר..( לא עלי ) עד נקודה מסוימת. ..ואני שותקת .אז הכל מופנה גם אלי ואמי..תמיד מחזיקה איתו..צודק או לא..ודוחפת אותי לשתוק כדי לשמור על שלום בית !! ככה היא נהגה כל החיים שלה כשהיתה נשואה לבעלה..תשתקי .את לא חייבת תמיד לענות.. אבל אני לא רוצה לשתוק!! למה תמיד לסתום לי את הפה למה..?? גם אם הוא צודק..עדיין יש לי את הזכות להביע דעה.. בא לי לקום וללכת למקום רחוק רחוק בלי שימצאו אותי רק להיות בשקט..!! לא לראות לא לשמוע לא לכאוב לא לרצות לפגוע בעצמי כי אני די קרובה כבר לפגוע.. כך כל הזמן..ורק בגלל שאני לא מסוגלת להגיב במהירות כמו שהייתי בעבר..כמו לפני הארוע המוחי ..4 וחצי שנים שאני רק שותקת וסותמת את הפה אולי גם תסתמו לי את הפרצוףףף שלא תראו אותי ואני לא אראה אותכם... ואלי הכאב הזה קצת ירפה וישתחרר ואוכל לנשום לרווחה גם אני כן..תמיד זה ..גם אני..אף פעם לא אני !! כבר כתבתי המון פעמים שאני עייפה ומותשת מהכל מה כבר ביקשתי ? לישון בלילה.. לנוח.. זה יקרה מתישהו.. עוד בגילגול הזה ?? ככה אני אמורה לקבל אורחים למשך 3 שבועות..והם אחי וגיסתי לא יודעים כלום..כי אמי תמיד משבחת את בעלי על העזרה שלו..ונכון שהוא עוזר לה . ובשורה התחתונה מה נשאר לי ? תסתמי ותשתקי את הפה שלך כי אחרת הכל מתהפך עליך בשניה אחת ..!! סליחה אם עוררתי רגשות קשים.. כבר לא יכולתי יותר לשתוק ולסתום את הפה ואת הפרצוף שלי חטולית

הי חטולית, נורא כשהמרחב מרגיש מצטמצם ומצטמצם וכובל וכובל כמו בצינוק וכל מה שרוצים זה אוויר, אור, שקט. נותר להצטרף לצעקה שלך. המתח והעומס והטירוף של לפני החגים. אבל אחריהם, כן, נראה רחוק כל כך, אחריהם, הרשי לי להניח שתהיה הקלה. הלוואי. סוריקטה

חטולית יקרה, נשמע קשה וכואב השליטה הזו שלו...הרגשת ההשתקה. יש לך זכות בדיוק כמו שלו יש. תדברו על הדברים, תגידי לו מה מפריע לך כשתשבו בשקט..לא בזמן ויכוח או כעס. חיזקי אמצי. את בסדר ויש לך כוחות. דברי איתו ועל הרגשות שלך. לשניכם יש זכות בבית המשותף ובחיים המשותפים להגיע למה שמתאים לשניכם. יש פשרות בזוגיות אבל לא אחד על חשבון השני.

אין כבר כוח לעמוד מולם להילחם נגדם.. להיתאמת איתם.. אין עם מי לדבר על הרגשות שלי כי הם לא..רואים..אותי.. הם רואים רק את עצמם. כואב..אין מילים

אין בכלל קשר לתקופת החגים שבאה עכשיו הכל מתבשל כבר תקופה ארוכה .מידי.. ותמיד מצאתי סיבות להעביר הלאה רק בגלל הדאגה לאימי שחלילה לא תיפגע . ..אבל לא כך הדבר..כי מצידה הכל קיים. ושריר..ומותר כי היא אמא..והיא זקנה ולה מותר הכלללל..!! הם צמד חמד..כמו תאומים סיאמיים.. אולי מתישו יראו גם אותי..? רק שלא יהיה מאוחר מידי כי כבר אין כוח לכלום..

חטולית...וואוו... מוצאת את עצמי ללא מילים... ...... ..... וואוו..

היי במבי מספיקה ההתיחסות שלך להודעה ..לא תמיד יש מילים ה..וואוו..בשבילי אומר כל מה ששאר המילים לא... תודה לך חטולית