היי אודי בקשר לכדור...וכולן מה דעתכו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בקשר לקלונקס.. כבר לא זוכרת מה כתבתי שם..אבל מעצם היותי חרדתית כיום מפחדת מהשימוש שוב בכדורים ממכרים.. הגמילה מהם מאוד קשה.. ולא יודעת כמה באמת יעזרו . תגיד לי בבקשה אם כדאי בכלל חהתחיל עם הכדורים האלה.? ומבקשת באמת סליחה מכולן על כמות ההודעות שהעלתי היום.. ביי
הי חטולית, עניתי לך למטה. לא הייתי פוסל. שווה לשקול, ולעשות שימוש מתון רק כדי להחזיר לעצמך שליטה. אם אפשר בלי - בטח שעדיף. אודי
יש לי כמה מחשבות בשבילך - אם זה בסדר - אני רואה כמה את לחוצה, זה ממש לא פשוט. התרופות שציינת נחשבות, ככל הידוע לי, כתרופות נגד חרדה. גם החרדה מהתמכרות היא אולי סוג של חרדה, ולפעמים אחרי שמקבלים מעט סיוע בכיוון זה, אולי גם החרדה הקיצונית מההתמכרות גם היא מעט תירגע. ואני גם חושבת שיש דרגות שונות של התמכרות. אני משתמשת בתרופות מאותה משפחה לשינה. הן הגיל והן בעיית חיים. כן תלויה בהן ולאורך זמן. עם זאת, המינון לא הולך וגדל וגדל לאורך זמן. אני חושבת שכנראה חשוב לעקוב ולראות אם מתחילים להיסחף לכיוון כלשהו. להרגשתך ובמקביל בהרגשת הרופא או דמות מטפלת. את מכירה אצלך נטייה חזקה להתמכרות? גם סיגריות וגם קפאין נחשבים ממכרים, למשל. ועוד ועוד. דבר נוסף בהקשר לאמא - אמא מבוגרת מאד. ואמא לא בריאה. יכולים לקרות לה דברים לא טובים. ובכלל יכולים לקרות דברים לא טובים גם במצבים בריאים יותר. כי כך המציאות ואין לנו שליטה מוחלטת בזה. נדמה לי שאת מרגישה כל כך אשמה, כאילו אם משהו יקרה זה בגללך, בגלל, למשל, שחשבת מחשבות 'רעות'. נניח כעסת נורא על אמא. אפילו שנאת אותה. היא לא חולה בגלל זה, ושימי לב אם את מקריבה את חייך כדי לרפא את אמא במקומות שאין הרבה מה לעשות ואולי צריך ללמוד להניח. גם טיפול באמא, והיות בובה שלה, יכול להיות סוג של התמכרות. שלך, סוריקטה
לגמרי בסדר מצידי לשמוע את דעתך.. אני לא רק לחוצה ..הפכתי להיות חרדתית..ולפעמים אולי גם ברמות קשות ..מאז הארוע המוחי . אין לי כוחות נפשיים להתגבר על החרדות האלה .. לגמרי צודקת שאני חרדה מלחזור להיות שוב תלויה בכדורים ממכרים כי מנסיון העבר שלי ..רק סבלתי קשה..הכדורים עזרו רק לפרק זמן קצר ..והגמילה מהם היתה קשה מנשוא.. מהסיבה הפשוטה .כשהם לא עזרו..הועברתי לכדור אחר..וגם לא עזר..ושוב..כך שבין לבין היו כאבים גופניים קשים..ועוד השלכות קשות..וטופלתי אצל רופא מומחה לחרדות בתל השומר.. וכן..אני מכורה לעישון כבר המון שנים למרות שעשיתי כמה פעמים הפסקות בימי הציעירים יותר אבל ..תמיד בגלל טריגרים..חזרתי לעשן..גם עשיתי בהשגחת מומחים נסיוניות להפסקת העישון ..ולצערי נכשלתי בכולם..כי .תמיד אישזהו טריגר ..הצית את אש הלהבה..וגרם לי לחזור לעשן.. בעוונותי ..אני גם אוהבת לעשן..ואולי גם זו אחת הסיבות שברגעי ה..טריגר..חזרתי לאהבה שלי..לסיגריה.. התמכרות נוספת היתה לכדורי שינה..בונדורמין..שבלעדיה לא יכולתי לישון..גם עד גבול מסוים..למשך כמה שנים..מאז האישפוז הארוך האחרון של אמי..לא נגעתי בהם..מאז למעלה מחודשיים..וכמובן שלא רק בגללם איני ישינה בלילות אלה גם בגלל בעית הפיברומיאלגיה..שידועה בחוסר שינה איני שותה או אוכלת שום דבר שמכיל קופאין.. ולגבי אמי..צודקת ..היא אשה מבוגרת ולי אין שליטה על מצבה הבריאותי..לאחרונה המטפלת שלי הצליחה לגרום לי להבין שאמי נמצאת כיום במצב גריטטרי.. עצוב לי נורא שזה מצבה..ויחד עם זאת..אני לא מכורה לשליטה במצבה..רק דואגת .. אחרי הכל...אמא יש רק פעם בחיים..ונכון שיבוא גם היום שלה..ואני מדאגה..מנסה לדחות את הקץ..ואולי..כבר לא יודעת.. מאז שנפטר בעלה לפני 8 שנים ..היא נפתחה בצורה שלא היתה מעולם לפני כן.. פתאום היא שם בשבילי..פתאום שוב יש לי אמא..שהיתה חסרה לי המון שנים.. מעולם לא שנאתי אותה..רק היה לי קשה שלא היתה לי אמא..כלומר את ה,," אמא" שהייתי זקוקה לה.. תודה חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
