השבירות האלה שבאות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
... השבירות האלה שבאות לפני תאריכים של בחירות. בגדול יותר. במדינה. כאילו התכוננתי שוב לתבוסה. ששוב לא יהיה כאן שינוי. וחלקנו, לפחות, מייחל לכך מבחינות מסוימות. לא? במיקרוקוסמוס הקטן שלנו. אנחנו מדברים פה נפש ואין דיוני פוליטיקה גרידא, אבל אנחנו חיים פה וזאת הסביבה המרחפת. אנחנו חיים במדינה הזאת. ויש שמנסים לצאת החוצה. ויש מי שאי שם תמיד יישאר זר עוד יותר. מוצאת הקבלה. הי כולם, תחילת שבוע מבאס. אבל שבוע חשוב. אמלא, כמובן, את חלקי ביום שלישי. קול קטן אחד. סוריקטה
נכון מאוד יש גם כאלה שמחפשים לצאת..לברוח אני הולכת גם למלא את חלקי בבחירות ..לא לוקח יותר מידי זמן..וכבר עשיתי את חשבון הנפש שלי למי אתן את הקול שלי.. לא באמת מכביד.. תודה לך יפתי חטולית
סוריקטה הי, ההקבלה של הבחירות לבין המתרחש בפורום מעניין... חיבורים,נפרדות, מחשבות ורגשות סותרים..?? בלגן... ועוד... סוריקטה... מבקשת לשאול אותך, יש משהו ממה שכתבת בסוף השבוע שהיה מכוון גם אלי ??? אני יודעת שלפעמים אני לא חותמת את שמי (הניק ) אולי דברים נוספים..?? סוריקטה, מבקשת לשאול אותך... יש משהו בתכנים או בצורה/באופן שאני כותבת שמכאיב/פוגע או לא יודעת מה ...בך ? שלך, במבי
הי סוריקטה, יום חשוב מחר ואני מקווה שכולם ימלאו את זכותם וחובתם ויתרמו את קולם לפי צו מצפונם. זה באמת תרגיל בלהאמין שיש לנו יכולת השפעה כלשהי... אודי
הי במבי - כל מה שכתבתי אלייך בסופ"ש היה מופנה בצורה ישירה ופנייה ברורה לבמבי. הרגשתי לאחרונה קצת כמו בסיפור של מיץ פטל "אנחנו יודעים מי אתה ואתה לא יודע מי אנחנו". למה זה כואב לי כל כך עכשיו? שאלה טובה. דווקא בשנים הקודמות הייתי סובלנית לזה. ומזמינה. סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
