מתנות קטנות/ גדולות............מה דעתכם?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי וכולם, מהמחשב לא נותן לי לשלוח וצריכה לשחזר בנייד. הגיע רגע מתנת הפרידה. הייתי מאוד יצירתית בטיפול, ניסיתי בכל דרך אפשרית להגיע לליבה. במבט לאחור מעין לקנות אהבתה במתנות לכל חג, למצוא סיבה למתנה.... להוקיר תודה ברור. אך לא רק...היום ממש לא כך. ויודעת שהיא אוהבת אותי בזכות עצמי והדרך שבה הלכתי. והמסע המשותף שלנו. מה לא היה לנו? אפיתי עבורה דברים טבעוניים...הבאתי מתנות ועמדנו על משמעותן. מעולם לא סרבה. פעם אחת לא מזמן היא החליפה את המתנה ואמרה לי זאת...היה לי קצת קשה אבל לא אמרתי דבר. הייתי חייבת כל הזמן להיות מטופלת טובה, ממושמעת ומוקירת תודה..עבר לי! רבנו, התפייסנו, צחקנו ובכינו יחד! לעיתים נדירות ממש ראיתי עיניים נוצצות שכמעט בוכות. הפסקתי עם המתנות בהדרגה. והנה קניתי שוב בפגישות האחרונות דברים קטנים ותרצתי זאת בלהפנים שנפרדות. בפעמים האחרונות לא קניתי יותר. היום קניתי לה לפגישה האחרונה. קניתי מחברת מהודרת עם דפים צהובים ועט עם חריטת שמה( אותם לא תוכל להחליף) יש עוד שבוע וחצי...ואז זה יהיה סופי. בקשתי פגישת עדכון. כנראה שתהיה אך לא קבענו תאריך כדי שאני אחליט מתי ואם מתאים בכלל... אודי, מה דעתך על מתנות למטפל? ברור שתחפש סיבות..אבל בגדול? היא קנתה לי ספר כשנפרדנו פעם...אני הייתי רוצה עכשיו רק מילים...לא מתנה ממנה... בפעם שעברה קניתי שני פנקסים וכתבנו אחת לשניה מילות פרידה. עדיין הפנקס אצלי. ועכשיו. המחברת היא סגירת מעגל מבחינתי. שתכתוב עליה מסעו של מטופל אחר. היא כל כך עסוקה שבטח מיד יכנס מישהוא אחר במקומי. מה דעתכם על מתנות? אשמח שתספרו קצת על דברים שקניתם או שהייתם רוצים לקנות או שקבלתם מהמטפל. .האם מטפל יקנה בכלל אודי?? במבי ספרה פעם על מחברת ועט וכל כך קנאתי בה...לי היא נתנה "חפץ מעבר"אבן מיוחדת כזו...ואת הספר וזהו. הפעם אשמח רק למילים. שלכם, מיכל
אני כתבתי בעבר על הצד השני של המטבע...שמטופלות קונות מתנותצלמטפלות ו...לא רוצה לחזור על מה שהיה אז..כבר לא מתאים..אבל כן קיבלתי ממנה ( הראשונה) מחברת רגילה וסתם כלי כתיבה ..כדי לכתוב כל מה שיעלה בדעתי...לא מזמן זרקתי את המחברת...עם כל מה שכתבתי שם בלי חהסתכל שוב בכל מה שהיה כתוב שם..לא היה זיכרון מרשים... פשוט כבר לא היה...(גם לא אז) נהנית לקרא אייך את בתוך כל ...יפה לך מאמי.. חטולית
הי מיכל יקרה מאד, מתנות. כנראה שהעניין כל כך אישי, וגם תלוי עיתוי ועוד ועוד. הסתקרנת לגבינו - אשיב ממה שהמוח שלי מצליח כעת (ודי בכוח, למען האמת, והנה לכם כושר נתינה נמוך) - אעזוב שנייה את פעם. פעם ההתנהלות הייתה מתוך אשמה בעיקר. ובהקשר זה גם מתנות. לאחרונה, והרבה לאחרונה, אין לי כוח/משאבים רגשיים לקנות מתנות פיזיות, וגם אין לי כוח ליצור דברים כמתנה בין אם פיזיים בין אם רוחניים - שזה הכיוון שהייתי נוטה אליו, לו יכולתי. אנסה להקשיב לנאמר בעץ היפה שפתחת, מיכל. סוריקטה
מיכל הי, אופן ההתמודדות שלך (שלכן) עם תהליך הפרידה מעורר אצלי התפעלות ...מעורר השראה... לגבי מתנות אין לי רעיונות... אצלנו בד'כ, כשאמא צביה יצאה לחופשה הביאה לי כל פעם מתנה קטנה..אם זה מחברת ועט כפי שזכרתי,לפעמים בובה קטנה רכה שמשמשת כמחזיק מפתחות.. אפילו פעם אחת הביאה לי כזו ממחטת בד תכלת שברגיל משמשת לניגוב משקפיים.. :)) אמא צביה מאוד מאוד מאוד יצירתית... אני הבאתי לה מתנות קטנות רק כשהלב שלי ממש ממש רצה.. מה הבאתי למשל? פעם אחת את עץ האהבה... מאוד מאוד אהבתי את השורשים שלו שהיו ממש ממש פסל חי נושם... הבאתי לה לא מעט מילים.. מעין שירים(?)שכתבתי... לרוב,אמא צביה הביאה לי...:) מיכל...תזכרי שהמטפלת שלך חבקנית ונשקנית... אמא צביה סגפנית רדיקלית בכל הקשור למגע פיזי.... איתך,במבי
הי מיכל, אין כללים. מה שמתאים ונכון, ובתנאי שגם מדובר (בכל זאת, פסיכולוגים. צריכים לחפור... :-) ). אודי
תודה ששתפתן.. אכן מורכב! גם לי היה פעם עניין של אשמה וקנייה מתוך אשמה אבל עבר לי לגמריי!!! חחח במבי "חבקנית ונשקנית" ממש לא. ;) נשיקות אין!!! יש חיבוק בסוף פגישה... מעניין שלי נשמע שקבלת המון מתנות ממנה זה אומר שהיא חושבת עלייך מחוץ לטיפול!!! אז אצלי זה בתוך הזמן הנתון מי יודע אם בכלל חושבת עליי מחוץ לטיפול?? כשאת חושבת על להעניק משהו מעצמך לאחר זה בהחלט חשיבה מחוץ לקופסא ושאותו אדם נמצא במחשבותייך. אז נשמע שיש קשר מדהים ביניכן. וכמובן שזה טיפול שונה וגם אתן נפגשות המון במשך השבוע זה מדהים.מקסימום הייתה מוסיפה זמן מראש שקבענו או עוד פגישה. זה סוג אחר של טיפול. כל אחת מקנאה בשניה! הדשא של השכן. בואי נפיק את המירב מהטיפול והמטפלת. כל אחת ומה שמתאים. נהנה מה"יש" ולא נחשוב על ה"אין" יותר מידיי..מסכימה??
הי בנות, פשוט רציתי לשלוח חיוך נוכח ההשוואות האלה... שלכן, סוריקטה