מעניין שהחופש שלך משפיע על כולן................

היי אודי ובנות יקרות, פעם הייתי כמותכן, חופשות היו לי קשות, שלה בעיקר אבל גם של אודי. אתן יודעות שהוא יחזור, נכון? אז אני כבר בטוחה שיחזור, אני נפרדת מטיפול אבל לא ממנה, כלומר יש לי המון רגעים יפים שאזכור, יש לי גם דברים קונקרטיים ממנה. ומילים שנשארות גם על דף שכתבה. הפעם לא בקשתי ממנה דבר לקראת הסוף. פעמים קודמות רציתי שתכתוב והבאתי פנקס במיוחד שתכתוב בו. החודש הזה הוא בעייתי עם הרבה חופשות גם כך. אז מחזקת אתכן, אודי חוזר מנסיונות העבר נכון? ואם הוא יחליט שמסיים את תפקידו פה מאמינה שתהיה הכנה. תאחזו במילים שכתב לכן. בהצלחה לכולן. אודי פה גם כשהוא נוסע. מבינה, הכי מבינה. הלוואי שיהיה לכן יותר קל וגעגוע טוב. מיכל

אודי יחזור ושוב יסע ושוב יחזור ושוב יסע ..לפחות זה מה שאני מאחלת מכל הלב .. וכמובן שיודעות שהוא יחזור ובכל זאת הרגע הזה של ההודעה ...זה כמו מישהו לקח לך את השטיח ...הרגע הזה יש בו כל כך הרבה ... ככה שלפחות אצלי יש בו המון רגשות שממש לא קשורים לאודי או לחופש כזה או אחר ...קשורים לרגע הזה הבילתי נודע הלא צפוי של מה יקרה עוד דקה , עוד שעה , עוד שנייה ...הרגע הזה שמשאיר אותי דרוכה כל חיי ...וכשלרגע מרפה ומשחררת , הודעות מהסוג הזה שמושכות את השטיח מתחת לרגליים מחזירות לשם למקום הלא בטוח שאולי עוד רגע ....אהייה בסכנה . ומיכלי אהובה אולי אני טועה , שאת לא נותנת מקום לכל הרגשות שבך ...פרידה זה שמ אבל גם כואב זה אופטימי ומלא תקווה אבל גם מפחיד ומתסכל תני לכל הרגשות שבך להיות ....אתך

על עצמי אוכל לומר בהקשר ש שינויים בעיקר משפיעים עליי, וגם הקצב שלהם. אפילו עייפות/מחלה של המטפל יכולה להחוות בעיניי כמסוכנת לי מאד. יש מצב שמשהו דומה מוכר גם לאחרות כאן. היום מתחלפת עונה. הכי שינוי מבחינת מזג אוויר וקצב התקצרות הימים. סוריקטה