הי לכולםםםם..........

אני כאן אחרי המון זמן שלא הייתי כאן ... התגעגעתי מאוד . סוריקטה אהובה , כן בוחרת להתחיל אתך כל כך הרבה מילים לי אלייך , כל כך הרבה כאב בן השורות . כל כך צורך בעזרה וקושי לראות שאנחנו אתך . קראתי אותך הכל הכל ..בן השורות ובכלל.... הדבר שהכי תפס אותי בבטן הרכה זה שלהרגשתך רק חטולית שירה וינשוף לא ויתרו עלייך ...אהובה את יקרה לכולם כאן כן אני יודעת קראתי על וואנס נאמר לי ...חבל , כי נאמרו לך גם דברים נוספים ועדין נאמרים לך . כואב עד קורע לב הסיפור שלך מול אמא וההמשך על החתול כמו יש קשר בן הנשמות ומתה בך נשמה ...אני יודעת עד כמה קשה לך לחשוף את הכאב עד כמה את מנסה להסתיר בן השורות את הקשיים האלה כמו אם יראו יכאיבו יותר ...וגאה בך גאה בך כל כך שאת כן מביאה לכאן את הכעס והתסכול והקושי והכאב ...והבדידות , הלוואי והייתי יכולה לעזור אבל יודעת שגם אם אציע להיות במקומות אחרים שפתוחים בימים האלה של חופשות וחגים זה ייצור אצלך קושי רב יותר ...אז אולי רק תזכרי בלב שאני חושבת עלייך ולא לא ויתרתי עלייך ולא על כאן , נסיבות החיים גרמו לי לא להכנס ולהגיב ..מחבקת את חשובה לי באמת מקווה שזה כן ירגיש מעט ... ותודה לך סוריקטה שעם כל הקושי הכאב הכעס היית עדינה בכתיבה שלך וגם הצטרפת שם למטה לשירה .....בבקשה סוריקטה אל תוותרי עליינו , אל תוותרי על המקום הזה ... ובקשר לחתימה בסוף עבורך משתדלת לחתום כשזה מיועד לך ...כשאני לא ותמת זה לא מתוך מקום לא מכבד זה ממקום מעורבב שפוחד להחשף באמת . ינשוף שופי ינשופים אהובים ויקרים שלי ...אוהבת אותכם מליונים ואתם עושים דרך מופלאה ונהדרת ...קשה אבל בטוחה...אני מאמינה שהמטפלת כן נמצאת בליבכם ויש לה המון משמעות כי הרי בגלל זה הגעגוע וההתנגדות כשהיא בחופש ...כן קשה לשמור על רצף כי כשהיא איננה התחושה כאילו שוב ננטשתם כמה מוכר כואב ועצוב . לאט לאט רק שיהיו מספיק חוויות טובות ועוד טובות היא תשתקע בליבכם גם כשהיא איננה ...זה לוקח זמן ולא משנה כמה שנים אתם בטיפול ..בלי השוואות גם החיים שלכם לא היו פשוטים בכלל ככה שגם הטיפול מורכב ולא פשוט ....אוהבת ומחבקת חחזק חזק. חטוליתוש אהובה , מצטערת לקרוא ששוב היית עם אמא בבית חולים ושוב נאלצת להתרוצץ בן רופאים מוכר לי כל כך לא פשוט ..ועדין גאה בך שאת כל כך שם בשבילה לא מתוך חובה מתוך הלב באמת זה מדהים בעיני . קראתי גם על היחסים על הבעל על הקושי בחגים ועל אחיך וגיסתך שמגיעים ....המון מתח שמוציא מכולנו את "המיטב" תנסי לנשום לראות את עצמך ולזכור שהחגים הם רק חודש ואופ עוד רגע חולפים על הטוב והרע שבהם ....ואולי השנה לכבוד השנה החדשה תלמדי קצת יותר לשים גבולות קצת יותר זקוף ובקול להגיד גם אני ייצור חי גם לי מגיע חמלה אהבה ויחס . שימרי עלייך אהובה כי את חשובה ומגיע לך אותו יחס שאת נותנת לאחרים גם מעצמך. במבי יקרה , וואוו במבי אני דווקא הרגשתי את הכאב את הרצפה שרועדת מתהפכת וזזה ...והכעס לדעתי יותר תסכול כמו שאת כותבת אותו ....את פשוט חמודה אמיתית ...ומכירה את זה ..אתך יקרה חגים זה אחד הדברים המטלטלים והחופשות בהם ...לא פשוט ... שירה יקרה ומתוקה חגים כמה קשה קניות אירוחים , הכל סביב האוכל לקנות אותו לבחור אותו ולבשל ...יודעת כמה זה קשה כמה ההפרעת אכילה הזו מרימה ראש דווקא בימים האלה יותר מתמיד ....ככל שהנפש רוצה לברוח לא לראות אף אחד לא לשמוע אף אחד כן גם את היקרים ביותר. כמה רגשות אשם מלווים במחשבה הזו וכמה מצוקה הגוף משדר....אתך אהובה בואי גם את מזמן לא היית כאן. ותודה שראית אותי , הלימודים עוד לא התחילו ....היו דברים אחרים מיכלי יקרה , ווואווו הגעת לשם לנקודה ...אל תוותרי על אף רגש לא חייב רק טוב זה בסדר תסכול וכאב ועצב ושמחה ...כל כך מזכירה לי את תהליך הפרידה שעברתי עם המטפלת הראשונה . גם אם הנסיבות היו שונות כי אולצתי לעשות את הפרדה אני זוכרת את התהליך , את הרגעים האלה שהחלפנו בניינו וכן עד היום יש לי את מה שהשאירה לי החומרי והרגשי ....ואני בטוחה שהיא שומרת את מה שהבאתי לה חתיכה מהלב שלי ....חוברת שלמה שכרכתי של שירים וציורים שנעשו במהלך הטיפול וכל מה שחשבתי שיעזור לה וישמש אותה בהדרכות שלה , בכל זאת טיפול בי הוא מקור נהדר של ידע ונסיון ...את יודעת מעניין שמעולם לא נתתי מתנות מתוך הצורך להיות בסדר או רגשי אשם ..כל מה שהבאתי היה קשור לטיפול ופרט למשהו אחד חומרי שגם הוא היה קשור למסע שעשינו ....הכל היו מילים שלי אלייה ..... אל תוותרי על המילים ובהצלחה אנחנו כאן אתך בהתרגשות גם אם פיזית לא כאן. אתך בלב רוני ומיקה ....איזה יופי לראות אותכן כאן תשארו .... ולא יודעת אם אתן קוראות אבל ...סנופקין את חסר לי כאן מאוד ....וגולם שנה חדשה אז מושיטה לך יד , מבינה למה חשת נבגדת מכך שגילית שיש עוד פורום שבו כותבות מכאן בנות...אבל אף אחד לא בגד בך ואת עדין חשובה ואני עדין מחכה שתתני לנו לראות את יופיו של הפרפר החבוי שבך .תבואו.... אודי יקר ואהוב אין לי מילים פשוט כל הכבוד לך ותודה פשוט תודה על היותך ..... ואחרי כל המגילה הזו ...רק לברך את כולכם בחג שמח שנה טובה צמיחה והתפתחות ....אני יודעת עד כמה הצמיחה כואבת אבל היא משתלמת ....כן כואב לגדול ..שתהייה לכולנו שנה של בריאות אושר ועושר ...

וואו כמה השקעת!! בכל אחת ואחת! מתוקה שאת אביב..חיכיתי בסבלנות שתגיחי. רציתי לתת לך את המרחב הזה. הפסקתי לקרוא לאחרות להופיע בכלל כי כל אחת וסיבותיה... אצלנו נאמרו המון מילים..ואת כל מה שכתבתי במשך הטיפול כבר נתתי לה. וכתבתי במחברת את רגשותיי לקראת הסיום ושירים אחרונים ואתן לה זאת יחד עם מחברת מהודרת ועט כדורי יפיפה שקניתי לה עם חריטת שמה. אני לא חושבת שאני לא נותנת ביטוי לכל הרגשות..אבל חשוב לי כרגע החוזק. מאמינה שבפגישה האחרונה אבכה מולה..לפחות בחיבוק האחרון יהיה קשה. תודה יקירתי..כבר מחכה ממש בקוצר רוח לפגישה הזאת. אגב לכרוך ממש למחברת אני לא מעזה...אולי פעם אסביר..משהו שקשור לאמא שלי. .

הי אביב, רווח לי שכתבת. שהצעת את התיקון שאני לבד לא מצליחה. כתבת לכולם, והזכרת מחשבות ופנייה לחבר'ה שחשבתי עליהם גם בעצמי. גם אני הבחנתי בתגובתה דאז של גולם, מורגש מאד חסרונה של סנופקין, רואה ששירה ממעיטה לכתוב לאחרונה. מורגש מאד. שמחה שפתחת עץ נוסף וכתבת עליך - חיכיתי לזה. חשבתי עליך כסבתא טריה לכשתהיי שם, ועל הצעצועים החוקיים. יש לך כוחות, סוג של נס כזה. נכס כזה. כן, יודעת, יודעת היטב שיש מחיר. בדרך כלל לא פשוט עבורי לאחל שנה טובה או חג שמח. בכל אופן, פחות בשלב הזה. אין תכונות חג. לפעמים קצת לפני שהוא נכנס מוצאת כוחות לברך. כשזה אמיתי. בינתיים, סוריקטה

אכן זמנים די קשים עברתי ו...עדיין מצפים לי ... כי לא רק החגים עומדים על הפרק..ולא רק האירוח של אחי וגיסתי.. כבר התבשרתי לצערי הרב שאמי הופכת להיות גריאטרית .. ושהיא כבר לא מסוגלת להיות כמו שהיתה..ההגיון שלה ...הולך קצת לאיבוד..היא יותר שוכחת ..ויותר רבה עם כולם ..כי כך פתאום מבינה ברציונל שלה שצריך להיות...מה שגורם גם לי לעוד ריצות אחרי המצב הבריאותי שלה..כי..היא מדמה דברים..שאינם קורים.. עצוב לי נורא שמצבה מתדרדר..ואין בידי להושיע..אבל ממשיכה לרוץ כי אין מישהו אחר שיעשה זאת..על מנת שלא תהפוך גם בעזרת נוספים שאתי..לגריטרית טוטלוסט..!! וכן..לצערי גם לבעלי יש חלק בענין.. אבל..אני עובדת עם המטפלת שלי עכשיו על הנושא שנגעת בו...שלא העזתי לגעת בן במשך שנים..שגם אני בנדם !!! שגם לי יש רגשות ..וקולות שעדיין חנוקים..ולא נשמעים..אבל גם הם יגיעו..ויצעקו אותם בקולם ולא בתוך הנשמה פנימה.. תהליך לא פשוט בשבילי בכלל..זה ללכת נגד כל החיים שחייתי..ובמיוחד נגדי..אבל לטובתי.. תודה אהובה שאת אוהבת אותך תמיד ושנה מבורכת לך ולכל באי ביתך חטולית