נפרדנו כך.................................

אודי וכולם, הבטחתי ולכן אשתף. מעניין שאין לי צורך מיוחד לשתף בפרידה עצמה. יותר ברגש שלי היום אבל אשתף אתכם בכך בכל זאת. אז. נתתי לה את המתנה וחייכתי כשהיא הגישה לי בדיוק את אותה המתנה רק בלי חריטת שמי. היא העניקה לי מחברת מיוחדת (כי אני כותבת הרבה) עם מילים מתאימות לי ;). כתבתי לה מילים כל יום קצת עד הפרידה וגם שירים והענקתי לה אותן. גם היא נתנה לי מילות סיכום וחיזוק. אמרתי לה שהיא תחסר לי שאני אוהבת אותה ואתגעגע. היא אמרה שהיא אוהבת אותי, היא מאמינה בי, בקשרים.... אבל היה חסר לי מה שלא נאמר, ופה מגיעים הרגשות שלי. היא לא אמרה שתתגעגע :( והנה פה אודי אמר את זה במפורש!!! ואני כל כך הופתעתי שכתבת את זה אודי! באמת ???? להתגעגע לפורום? אלינו?? אתה יודע, כשאמרתי לה שאני אוהבת אותה היא בקלות אמרה " גם אני אוהבת אותך" וזה ריגש אותי ואפילו דמעתי יחד איתה!!! אבל כשאמרתי שאתגעגע אליה היא לא הגיבה.. ולא פעם אחת, בכמה פגישות הפרידה אמרתי את זה והיא לא. מה שכן אמרה שזה באמת עצוב כשאמרתי שעצוב הפרידה... היא אמיתית!אני היום מאמינה לה כבר כשהיא אומרת לי דברים. פעם לא האמנתי לה.. והנה כשנשמט הגעגוע. אולי זה מראה שלא היה לה כל כך טוב איתי...אמרת שמתגעגעים למשהו טוב.. ופתאום אני מתחילה להרגיש שאולי היא פשוט תשכח אותי מהר ומיד יכנס מישהוא אחר במקומי כי יש המון שמחכים לה.. והיא כל כך עסוקה!!!!!! אני מתנחמת בכך כרגע שיש חגים ובמילא היה קשה למצוא זמן לפגישה בין. ולא היינו נפגשות בתקופה הזאת...האם זה אומר שעשיתי טעות כשנפרדנו??? אני לא חושבת כך אבל פתאום הקשר הזה שהיא אומרת שהוא מעבר לזמן...( קנתה לי ספר כזה פעם) משהו בסגנון הנסיך הקטן או גונתן לוינגסטון השחף. לא יודעת מבולבלת קצת...צריכה לתת זמן לפרידה. והחג היה עליי..בישולים, אירוח שהוא בכלל בבית של חמותי שנפלה ערב חג והייתה מנוטרלת וזקוקה לעזרה. הכל הבאתי וארחתי ועייפות נפלה עליי יחד עם עצב. היא הייתה אומרת לתת לזה זמן, שהכל חולף. . ..מה שנשאר לי זה לחשוב מה הייתה אומרת לי..והזכרונות הטובים. אולי. מתגעגעת אליה. חבל שהיא לא. אבל טוב שהיא לימדה אותי לאהוב את עצמי יותר..ואני מאמינה שהיא כן אוהבת אותי בדרכה שלה. ...אודי, קשה לי,אף פעם לאהיה לי קשה עם פרידות כי פשוט מחקתי אנשים מחיי, וכשנפטר מישהוא קרוב לא בכיתי בכלל..המשכתי..כאילו מעין מחסום אולי. כמו היה נגמר הלאה...ופה כאילו שהיה הכרח להקשר כל כך ואז להפרד...קשה. לא בטוחה אם היה עדיף לא להקשר מלכתחילה. אבל אז לא היו תוצאות לטיפול כל כך משמעותיות....מבלבל. להקשר במחיר של פרידה?? קשה.

מיכלי הכותרת שלך הזכירה לי את המילים האלו .... "ואם נותרת והבדידות חובקת ואת פוסעת בכרמים לאט, את תחכי על כן כל כך בשקט נפרדנו וחייכנו במבט" בפרידה יש כל כך הרבה רגשות תשהי איתם אל תמהרי את לא לבד היא אתך בלבך היא תמיד תהייה שם זה געגוע . שבוע שעבר יצאתי מפגישה כולי מפורקת מה שאסף אותי היו מילים של המטפלת הקודמת שעברו לי בראש (מעבר לתמיכה שקיבלתי מהמטפלת הנוכחית ) אז זה שם תמיד .. גם היא תתגעגע אלייך אבל בדרך אחרת ,היא תזכר בך בכל מיני דברים היא תחשוב עלייך על הדרך שאת עשית על הדרך המקצועית שלה על המסע המשותף שלכן . הפגישות הן עבורך הפרידה הייתה והתמקדה בך ...את המחשבות /רגשות /קשיים געגועים שלה היא תשתף בהדרכות לא אתך וזה בסדר .אתן לא חברות היא עדין המטפלת שלך. היא לא תשלח לך סמס גם אם ממש תירצה לדעת לשלומך היא תחכה בשקט עד שתיצרי קשר אם בכלל... אין סימטריות בקשר הטיפולי ואין סימטריות בפרידה .... מה שחשוב תזכרי שהיא הייתה ועדין דמות טיפולית אוהבת שאכפת לה ממך ... זה הזמן והמקום לתת לכל הרגשות לצאת ולקבל מקום .....גם לכעס והתסכול והעצב והכאב ....לצד הפחד מלצעוד לבד (את יכולה )והרצון להשאר חשובה עבורה ... אתך כאן ...אביב

תודה אביב יקרה, את כל כך צודקת. אין סמטריה בטיפול בעניין הזה.. היא לא צריכה לעבד את הרגשות שלה איתי ומעולם לא תצור קשר כי זה צורך שלי.... כל הרגשות שעולים חדשים לי כל כך. קשה לי פתאום ולמרות שלהפרד היה רצוני שהיא כבדה...קשר היה לב ליבו של הטיפול ועדיין מסובך לי. האם כדאי היה להקשר ולאהוב ובכל זאת להפרד?? עדיין בדילמה הזו...

מה את חושבת היה כדאי ? האם הכאב הזה העכשוי של פרידה היה שווה את המתנת שהקשר הביא איתו ??