...........................................

אחרי כל הבאגים וההודעות שכתבתי והתשובות שהשבתי שוב ושוב ונמחקו והנסיונות לשחזר מה רציתי לומר התייאשתי והלכתי. ומילות הפרידה החמות שלך אודי והמילה געגוע שלרגע הפתיעה ואולי אף ריגשה, הרגשתי שאינן מיועדות אלי. שוב נאלמתי ונגמרו המילים. מכל העצים וכל הדברים החשובים שנאמרו ואי אפשר היה להמשיך עד מיצוי כאילו כל פעם נגדעו הענפים. שולחת לכולכן ברכת שנה טובה, שתהא השנה טובה אליכן, שנת מפנה, שנה קלה יותר שתאפשר צמיחה. וגם לך אודי, שנה טובה ומאושרת, מלאה בעשייה מספקת, בריאות והנאה. שלכם שירה

שמחה שבאת כותבת מהר אולי עוד אודי יעלה את זה היום בפורום אתם ואנחנו דוקטורס כתבו מייל וביקשו לצלם את הבאג ולשלוח אליהם ....הם לא מאמינים שיש באגים וכן אודי כאן אני מצטרפת לסוריקטה נדרשת כאן העזרה שלך ...כי כשלא מאמינים לנו זה ממש מטלטל ושירה מתוקה ברור שהכל מכוון גם אלייך ... את חסרה כאן ....בואי ושנה טובה ונפלאה גם לך

הי שירה, סוריקטה כנראה מגיעה לכאן הכי לא בספונטניות ולא יכולה להתחרות עם זה. הפורום ואני לא מסונכרנים בשעות וזה לא עוזר לי. ראיתי שאודי רשם געגוע. אני לא מבינה. לא יודעת מה זה אומר עליי שלא ננגעתי. גם אני ראיתי את עצמי בחוץ. מודרת. לא חלק. אני, למשל, לא יודעת לשקר ולא לתחמן וכד'. אז דוקטורס - לא, אנחנו דוברי אמת. בכל אופן, אין לי מושג איך לפעמים אנשים קולטים מהרגעים הראשונים את המהימנות והאמינות שלי. אבל לפעמים יש כאלה שירכבו על התמימות שלי והיותי החולייה החלשה. אבל מה, כן פינטזתי (לא הייתי יכולה לבצע, זה דבר אחר) לפברק צילום מסך של הבאג פה, בפוטושופ. כי עצבנו אותי שלא האמינו וגם הקור בתשובות. לא איחלתי שנה טובה כי זו לא האמת שלי בשלב זה. מניחה שיש מי שכועס. לא יודעת למה רשמתי את זה כאן. כמה פעמים רשמתי 'לא'... סוריקטה

המילה נגעה כי לא ידעתי שאפשר, כי המטפל שלי אף פעם לא השתמש במילה הזו, ולכן ריגש אותי שאיש טיפול יכול לומר את המילה הזו. ובכל זאת לא הרגשתי שאני מן הנמענות למרות שניסיתי.