אשת הלב והרוח. אשת הסוד...

אודי יקר וכלם, היא הייתה אשת הסוד שלי..יכולנו לדבר על הכל. ניסיתי וגם היא לחפש מקורות תמיכה. זה לא צלח. השגנו המון, בעיקר היא אמרה "אומץ" לשתף ולעמוד על שלי, לעמוד מול הוריי. רציתי להשיג גם חברות אמת אבל לא הצלחתי...כל אימת שניסיתי ברחתי כל פעם מחדש. רק ממנה לא ברחתי,נקשרתי. אני תוהה אם עכשיו כשכבר לא תהיה אשת סודותיי ורגשותיי אנא אפנה? האם אנסה שוב למצוא חברת אמת? האם הטיפול עזר לי בכך? כי הייתי בקשר כזה??? יש מחסומים רבים כנראה...שוחחנו על כך. אבל כל פעם מצאתי תרוץ למה לא לשתף חברה. בעיקר כי הן לא נראו לי פנויות או קשובות או אמיתיות...הכל נראה לי ביקורתי או לא אמין. ועדיין. היא כן הוכיחה אמינות וקשיבות. אך בעולם האמיתי הכל אחר. האם באמת הטיפול הוא מעבדה? מקרוקוסמוס של העולם בחוץ? אני זקוקה למישהו שמבחוץ ידרבן אותי ויאמר לי שאני אמיצה אולי??? היא נתנה לי ביטחון של אומץ ואפילו שכמעט התקרבתי לחברה כך זה לא צלח....אין לי חברות. עדיין. כלן חברות ב"כאילו" בסתם שלום שלום. חיוכים וכו. המון כאלו ואף לא אחת אמיתית. האם הפרידה תאפשר לי למצוא אחת כזו? האם הפרידה תגרום לי להתלות? כי גם זה מפחיד אותי שלא יקרה....שפתאום אני אצטרך ואזדקק למשהו גדול. פחדים. עכשיו אני יודעת שאני יכולה לבד להתגבר על הכל. יש לי אותי!!!! אבל האם אוכל להתגבר גם יחד עם מישהיא אחרת מלבדי??? והאם הטיפול דווקא הנציח את אשת הסוד הבלעדית? זה ייתן לי אפשרות לצמוח??? המון תהיות בקשר לכך.... התעמתתי עם הוריי...התעמתתי עם הפגיעה ועמדתי מול למרות ההכחשות.. אני בטוחה בעצמי. ויכולה לבד. אבל זה נשמע שאשאר בבדידות תהומית....זה גורם לי לעצב. גמר חתימה טובה. שלך, שלכן, מיכל

הבדידות הזאת הלבד ... מטפלת היא לא חברה את זה את יודעת ... הבדידות הזאת זה משהו שלהרגשתי תמיד יהיה ...בזמן הפגיעה היינו שם לבד ..במקום הזה בשבר הזה שהנפש שלנו מתה בו לא היה אף אחד ...השבר הזה שם בלב .. צריך ללמוד לעקוף אותו וללמוד לחיות איתו יחד ...ומשם לצמוח ולגדול ...לאפשר וכן זה קשה לא לחפש ישר את חברת הנפש ...סתם להיות עם אנשים אבל להיות ...ואז לאט לאט לתת אמון ולהתקרב ... אנחנו כאן אתך

מיכלי מאמי הכל תלוי רק בך..בדרך שתבחרי .. יתכן ויקח זמן ליצור קשר חדש אמיתי.. אבל שווה לנסות ..אין לך מה להפסיד חטולית

הי מיכל, ממש מאמינה עבורך שכן, זה אפשרי. בהבדל - קשר יותר סימטרי, אני מניחה. גמר חתימה טובה, סוריקטה

מיכל יקרה, מבינה את המשאלה ואת המקום הטיפולי שבו אנחנו שם על כל ההיבטים. גם אני הודפת ובודדה וחשה לא מובנת. מקיימת קשרים מינימליסטיים ותמיד דרוכה ופוחדת להפגע. מאחלת חל שתמצאי את המקומות הנכונים עבורך. חתימה טובה שירה