פגישה מחודשת עם פוגע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
במוצאי השבת האחרונה בת דודתי אירגנה מפגש של בני דודים ... רובם הגיעו..בכלל לא ששתי להגיע למקום בגלל אחד מה...בני דודים .. הוא היה הראשון שפגע בי מינית בגיל 4..במדרגות הבית שבו גרו אז הורי..שהיו עדיין נשואים..אומנם לא באושר אבל נשואים.. לא אכתוב אייך פגע כי טריגר לא קטן ולא רוצה לעורר במי שיקרא רגשות כואבים..רק אומר שהוא הבן דוד הכי גדול בין כולם.. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בו בארוע משפחתי..למרות שבדרך כלל הייתי נמנעת מלככת רק כדי לא לפגוש בו ולחזור שוב ושוב לאותם רגעים של כאב והשפלה.. הכי מוזר היה שישב מולי בשולחן לצד אישתו ..ודיברו גם על מצבו הבריאותי..גם הוא עבר ארוע מוחי חולף..והתקף לב..חו"ו לא עלי..וכל הזמן שלח לעברי מבטים ...שלא רציתי אפילו לנסות לפענח אותם.. לא נראה טוב..כבר בפנסיה.. מצאתי דרך בכל פעם לברוח מהמקום ..הלכתי אל מחוץ למקום כדי לעשן רק לא להיות שם ולהטיח בו בפני כולם את מה שפגע בי..אף אחד מהם אינו יודע על הפגיעה..למעשה אף אחד בכלל.. אם אבי באותם זמנים היה יודע..לא בטוחה שהיה משאיר אותו שלם בחתיכה אחת..!! היתה פגישה מסוייטת שרק רציתי שתיגמר כבר ונלך משם הביתה.. כנראה הורגש שאני לא מגיבה היטב למפגש ושאלו מה יש לי ולמה אני כל פעם יוצאת ונעלמת..עניתי שהקור של המזגנים הורג אותי..כמעט אמרתי שגם המבטים שלו..של הפוגע ..אבל..חרקתי שיניים ורק קיוותי שהכל כבר יסתיים.. המחשבות והזכרונות עדיין מטרידים אותי....וכואבים בלי סוף..למרות השנים הרבות שחלפו מאז.. מתי אצליח להפטר מהכאב הזה ?? מתי כבר יניח לי לנפשי ?? וכן..מתישהו כבר עלה גם בטיפול..ועדיין..חי..בועט..ונושם שם..כאלו קרה רק אתמוך ל... חטולית
חטולית יקרה, כמה קשה לעמוד מולו..ובכלל שאיש לא יודע. וואו. את אמיצה ואת בסדר! טוב שאת בטיפול. בבקשה תדברי על זה עם המטפלת תעבדי את הפגיעה. זה גיל כל כך קטן...ממש!!!! חיבוק כזה שמתאים.
חטולית יקרה זכרונות תמיד יהיו... אולי עם הזמן יתפוסו פחות מקום ויהיה קשה פחות.. אולי.... איתך, ינשופים
הוי חטולית, נשמע נורא, סביר שלו הייתי במקומך הייתי בורחת, או מקיאה או שניהם. במקרה שלי הסביבה הקרובה בחלקה כבר יודעת. כמה לא פייר וכמה מעורר זעם. וצעקה. איתך, סוריקטה
חטולית יקרה כמה קשה וכואב וממש בלתי אפשרי. את כל כך חזקה מאחלת לך ימים שקטים שירה
הי חטולית, זה אחד מהרגעים המסיוטים והקשים בותר, מה שתיארת. ונוספת לזה גם הרגשת הסוד הלא מדובר. נורא. אודי
אהובה כל כך קשה ולא פשוט לצערי כל כך מוכר והרגשות והתגובות שלך הכי נורמליות למצב הלא נורמלי שאנו חיות בו עד היום כואב ליבי אתך מקווה שנרגע קצת השריפה בלב ...והכאב אתך אהובה באמת מכל הלב
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
