הרבה שאלות..........
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לאחרונה אני לא אומרת שאני לא מאמינה בכל הסיפורים שמספרים בטיפול...אני גם לא אומרת שאני כן מאמינה.... אני לא זוכרת כלום ממה שאומרים.... כלום אני לא זוכרת מהסיוטים שמספרים וזה גורם לי להרגיש לא שפויה....... אני לא מצליחה להחחבר עם החלקים שלרוב מגיעים רק בטיפול....אני גם לא מצליחה להבדיל ביינייהם- כולם נשמעים כמו ילדים קטנים.... אני מנסה לעשות סדר ולהבין......
הי ינשוף, החלקים המנותקים הם אכן לא רק ילדיים ברובם, אלא גם 'מספרים' דברים שקשה להאמין בקיומם. זו מטרתם וכך הם מגינים. לאט, ברגישות ובעקביות. אודי
מתוקה שלי לי אין הרבה זהויות וחלקים רבים כמו שיש לך ואת מתמודדת איתם הצורה ממש אמיצה כי זה מאוד מאוד קשה..מאמינה לך רוצה לומר לך שגאה בך על האומץ שלך אספר לך ..שכיום בטיפול עם המטפלת החדשה שלי .... פתאום עולים דברים שמעולם לא עלו בשום טיפול עם שום מטפלת בעבר..ןהיו לי 3 כאלה.. דברים שמעולם לא דיברתי אותם..לא זכרתי אותם..והיא עזרה לי ..פתאום משום מקום עלו תמונות וזכרונות של זמן הילדות שלי שהדחקתי אותם כי לא יכולתי או לא רציתי להתמודד איתם.. אז לגמרי מבינה אותך יפה שלי ותזכרי שתמיד אמרתי לך שאי אפשר להמציא פגיעות אפשר רק לאפשר להם לתת להם מקום לצאת לעלות להיות..עם כל הכאב הכרוך בכך ואת נהדרת שממשיכה לטפל ולתת להם מקום.. אוהבת אןתך חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
