מצטערת.. כנראה שראיתי קודם את הסגירה שלך.

אז סליחה שלא חיכיתי עוד קצת.. תודה על התשובה שם למטה. היום אני במצב רוח מאוד ירוד כנראה בגלל השגרה שפתאום הבנתי שאין יותר טיפול. תמיד בערב לפני הייתי חושבת לקראת הפגישה מה לומר.. והנה אין פגישה. כשאני זקוקה... סליחה ותודה שהבהרת לי על האשמה....כן ...קשה לי הערב...ו...מחר אולי יהיה אחרת. מצטערת כל כך :(

הי מיכל, אזכיר ש בעצם, איכשהו הטיפול עדיין שם בשבילך. גם קונקרטית. יכול להיות שאת מנסה איך זה בקצת מרחק. ורואה את התגובות שלך. ואולי הן מרמזות לחזור, ואולי תחליטי להמתין עוד כמה זמן ולראות בפרספקטיבה. אני כל הזמן חושבת שיש איזה קשר להסתרה של קיומו של הטיפול מהסביבה הקרובה לך. סופ"ש נעים, סוריקטה

סוריקטה יקרה, הפניה שלך אליי בכותרת רגשה אותי.. אכן החלטתי לבדוק..ותודה שהזכרת שהיא קיימת בשבילי תמיד. וגם אני חושבת שעצם העובדה שאיש לא יודע מקשה.ההסתרה של הטיפול הייתה מחוסר ברירה אחרת....( שנתיים ראשונות בעלי ידע,לא הייתה ברירה ונפרדנו ואז חזרתי אליה ללא ידיעתו)