כשסוף סוף משו..ואין באמת סוף

אתחיל מההתחלה.... סוף סוף בני הצעיר הרווק האחרון הודיע בערב חג שני של סוכות..שהוא מתארס...סוף סוף מצא את בחירת ליבו והחליט ..החלטה לא קלה ( היא גרושה +2) להקים משפחה... בשבת שעברה ערכתי סעודה מיוחדת לכבודם ...ההתרגשות היתה גדולה ..היינו 15 נפשות יקרות בשולחן אחד ארוך...הכי ארוך שהיה עד כה כי נוספו 2 נכדים חדשים..והילדים כבר מכירים..כי דאגנו להכיר בינהם כדי שיתחברו יחד בצורה טובה... הארוחה החלה באמת בצורה נהדרת..ואני שמחה על הכלה נחדשה שלי....המנות החלו לזרום בשמחה עד שהבן המאורס יצא בהודעה שיש להם תאריך לחתונה..בעוד שבועיים וחצי... לא יכולה להסביר למה נכנסתי להתקף חרדה..הרי זו שמחה גדולה..אבל בראש שלי היה תוהו וובהו..וכמעט חושך לי בעינים.. קראתי לו למטבח ואמרתי לו ..אין מצב..תשכח מזה..זה חונק אותי..בלתי אפשרח..התאריך לא מתאים..ולא שמתי לב שצעקתי עליו מהלחץ.. הוא חזר לשולחן לא הגיב....ואני פניתי להדחת כלים..הייתי חייבת לעשות משהו להסיח את המחשבות שלי מהלחץ ...ואז שמעתי קולות מכיוון השולחן.. כלתי האמצעית רבה בשולחן על מקום ישיבה..לא רצתה לשבת עם הילדים "תוך שהיא מצביע על החדשים " הכל התהפך בשניה אחת..ותוך 5 דקות הבן שלי עם ארוסתו והילדים עזבו את השולחן והלכו הביתה..אני לא הבנתי שזה בגללה כי לא שמעתי אותה אומרת ..כי הייתי במטבח..רק ראיתי אותם הולכים הביתה.. הייתי בטוחה שהם הולכים בגללי ..הערב המיוחד שהכנתי עם בעלי בהמון הקפדה על כל הפרטים המיוחודים שהכנו כדי לשמח חתן על כלה וקבלה של 2 נכדים חדשים למשפחה נהרס לי מול העינים בשניה אחת.. זו לא הפעם הראשונה שהיא הורסת לי ארועים משפחתיים... פשוט ...אין לה סוף..!!!!! רק למחרת היום כשדיברתי עם כלתי החדשה נודע לי שהם לא עזבו בגללי אלה בגללה.. עוכרת השמחות... כשסוף סוף משו...ואין באמת סוף טוב כמו שרק חלמתי שיהיה.. עצוב לי עדיין על הארוע המביש למרות שלא הייתי האשמה.. וכן..הם דחו את התאריך לחתונה...עד..מועד אחר בעתיד חטולית