אודי, בוקר אור!

הי אודי ובוקר טוב, אני רואה הודעות חדשות של משתתפים היום על הבוקר מוקדם מוקדם, בשעות 'שלי'. זה מחייך אותי (סוף סוף). 'התרגלתי' לקום בלפנות בוקר שלי, ולראות איך נסגר יום האתמול, האמש, בלילה, כשהמערכות שלי לא פעילות כבר מזמן, או, לראות שעדיין ישנים כאן, וזה מאד כיווץ אותי. מבחינתי זה היה חוסר סנכרון נוראי. מכה אחר מכה. אניח שדי חד פעמי, אבל תודה על השנייה הזאת. לו הייתי 'נוכחת' כאן בשעות המענה המאוחרות שלך, עבורי (מה שכמעט לא קרה) אולי היה זה כמו מישהו שאומר לי לילה טוב. אז לפחות 'מישהו' (קול פנימי) אמר לי בוקר טוב היום. סופשבוע נעים, מנוחה ובריאות, סוריקטה

קצת נדחפת כאן... אבל רק להגיד שמרגישה אנרגיות אחרות ממך, משהו משוחרר וקצת מחוייך. אני דאגתי דאף אחד לא בא וכבר אמרתי לעצמי אז לא צריך ובשביל מה אני צריכה את זה. שמחתי לראות אותך בין העצים. שלך שירה

הי שירה, הרשי לי להאמין שרבים.ות מחברי הקבוצה - פה. ד"ש גם לסנופקין שעוררה בי רגשות חמים. נגעה ללבי הכתיבה בנושא השכנות והתמיכה. נזכרתי באותו זקן שהייתי שם בשבילו כעשר שנים. הזקן, אגב, עבר סוף סוף למקום סיעודי ראוי. הוא מתגעגע, ואני, על אף שקשורה ואוהבת, פוחדת להגיע. נוצרה שכנות חדשה. נפלאה בפני עצמה. מבצע היצורים ממשיך, ומקווה שאחזיר אותם לאיכות חיים סבירה. שירה יקרה - ראיתי גם את מה שרשמת למטה. משחק מילים מדהים, בעיניי. סוריקטה

הו, בוקר טוב. עכשיו קראתי (שישי בבוקר האפילו מאוחר). סופשבוע, אבל אם וכשנעלה לכאן, נהיה כבר בתוך השבוע החדש. סוריקטה והזמנים