בחירה ב.ח.ר / ב.ר.ח. / ח.ב.ר

הי אודי וכולם, שבוע טוב, אודי, השתמשת בשורש ב.ח.ר. בתשובתך החכמה והמבריקה לדניאל. ואני שואלת היכן אני בוחרת. האם מתוך חיבור לחלק שמאפשר חופש וחירות, אולי הישענות; האם מתוך חיבור לחלק שכופה, כובל, המקבע. האם גם וגם. האם נוצר ערבוב, בלבול, היפוך בינהם. חיברתי הודעה ולחצתי 'שלח'. בחרתי, וגם, אולי, ברחתי. ואני די מרגישה את הקונפליקט בינהם אצלי. מי יותר על פני השטח ומתי - אולי גם זאת לא אדע לעתים. והשיח כאן החזיר אותי למחשבות של הבחירה במטפל - כבר רשמתי אינספור פעמים פה, שאיכשהו המטפל נבחר עבורי. מישהי, מאד מסוימת, ארצית עם חיבור לקרקע, שביקשתי ממנה (בחרתי בה, אולי) בסוג של תחנונים רכים, היות שלא יכולתי בעצמי, קיבלה המלצה למטפל מסוים, איני יודעת ממי, והוא העביר המלצה נוספת, והיא מי שהיום נקרא המטפל שלי. גם שלי וגם של אחרים. אז, הבחור עוד היה צעיר בשנות השלושים ועדיין בשלבי לימודים ומתמחה. אז, לא הבנתי את ההבדלים בהגדרות של מטפלים. עם המטפל הזה המשכתי. נצמדתי למילים שלו 'את צריכה טיפול' בפגישה הראשונה, ולכך שהוא קבע עבורנו פגישה עתידית נוספת. קבע. לא הייתה כאן שאלה שהופנתה אליי אם כן או לא. אולי הוא הבין שאין סיכוי שאני אזום קשר גם אם הדלת פתוחה. בכל אופן, לא ברחתי. אז איכשהו זאת כן בחירה. כמה חודשים קודם לכן, קרה דבר דומה ושונה. מישהי (אחרת, רוחנית מאד עד כדי תלישות) שהיה לי חיבור אחר אליה עשתה דבר דומה לכאורה. קבעה (ולא בטוח שבהסכמה ברורה שלי) והובילה אותי לפגישה טיפולית. שם התרחש דבר אחר. החדר הפחיד אותי. הגעתי עם תינוקת שפחדה מהחדר וזה היה לי סוג של סימן. האיש, שנראה לי מאיים, נתקע איתי על השאלה אם אני רוצה להמשיך וכך חלפו דקות ארוכות של חוסר יכולת להחליט (לבחור, כי זאת חתיכת בעיה אצלי) אותן הוא ספר ולקח עליהן תוספת תשלום, שבסופן נתן לי כרטיס ביקור מהוה שהתקמט לו בכיס. החדר היה פתוח לרווחה אל החוץ, האיש בכלל לא היה בחדר הטיפולי כשהגעתי והוא עשה טובה ולקח לו זמן לרדת למטה, לבוש בבגדי בית, לא היה גבול לשעה כבר בפגישה הראשונה. בנוסף, הוא גם היה המטפל של הבחורה ההיא, וכבר ידעתי שזה פחות לעניין בכלל לקבוע איתי פגישה במקרה כזה. מהפגישה ההיא יצאתי עם האמירה שלא ניתן לטפל בי ושקעתי עוד יותר. אבל, כאמור, כמה חודשים אחר כך הגיע ניסיון נוסף. הוא שתיארתי לעיל. שם, לפחות הסטינג (מילה שאני מכירה היום) היה הרבה יותר ברור. יש לסטינג גם צדדים מכעיסים, אבל חשיבותו עצומה, כנראה. מזל ש'רק' כמה חודשים. עם הזמן למדתי שהאיש הראשון מכנה את עצמו פסיכותפיסט ואין לו רקע מקצועי של ממש. ומאז למדתי לכעוס מאד על החוק החסר. בריחה, פרידה גם סיפור. בלגן. ומדוע אתם החלטתם ללכת לטיפול? ואיך בחרתם את המטפל? מי שרוצה להציע ענפים נוספים של כיווני מחשבה או לארגן בדרכו - מוזמן. סוריקטה - סירת מפרש. ללא מנוע, תופסת כיוון עם הרוח, לפעמים, אולי, מבחירה.

התבלבלתי לגמרי .... מצטערת שלא מצליחה לעכוב אחרי כל השתשלות ה..כתיבה.. אבל מרגישה שכן יש לך את היכולת לבחור אם מתאים לך להשאר או שבסדר גם לגמרי לברוח.. וגם עם מי להתחבר.. אני בחרתי ללכת לטיפול..גם מתוך בחירה לברוח ...מכל מה שעברתי בימי חיי ..כדי לנסות להבין אייך הגעתי לאן שהגעתי..( לשום מקום) ולנסות לפתור את עצמי.. לא טופלתי על ידי מישהו/י באופן פרטי תמיד היה במסגרת ארגון כזה או אחר סירת מפרש ללא מנוע.. אהבתי 👍👍🌹 חטולית

לעצמי - המסע המהיר במנהרת הזמן - בכלל געגוע. וכמה שנים חלפו עד שלמדתי להרגיש לפעמים גם את סוג הרגש הזה. בשקט. ובהמשך להצעה שלי לחטולית, שאפנה אליי גם - איני בטוחה שמזהה חלומות לעתיד אצלי, כלומר, גם הפנטזיה סמויה. אולי השלב הבא. כלומר, החלום שאוכל לדעת, לזהות, מה חלומותיי (רצוי הריאליים), בהנחה שהם קיימים. סוריקטה

סוריקטה יפה שלי נאמר..כל עוד הנר דולק ישנה תקווה.. כל עוד את חיה בועטת ונושמת לי לפחות ישנה תקווה שיש לך חלומות להגשים.. הסתכלי פנימה לתוך הנשמה החיה שקוראת לך לחיות..להיות..לנסות .. אל תרימי ידים מהר כל כך לפעמים חלומות מתגשמים כן לפעמים..ואם תרפי מעט ותרשי..יתכן והם יבואו ויעלו.. חיבוק רך ונעים חטולית

סוריקטה יקרה, שאלת הבחירה מעסיקה גם אותי. אני חושבת שהלכתי לטיפול כי בחרתי להציל את עצמי, חיפשתי חיבורים בעצמי שיאספו ויצרו סיפור ורצף והבנתי כמה הפיזור גדול. עכשיו הייתי רוצה לברוח מכל זה. במנהרת הזמן אני מרגישה איך הזמן דוהר מולי וגורם לתחושות של צער והחמצה. מעניין סיפור בחירת המטפל שלך ואיך ידעת לבחור וגם איך הוא בחר בך ללכת דרך כל כך ארוכה. יש משהו בשיט ללא מנוע, הוא שקט ועדין ונתון לכוחה של הרוח, המנוע מרעיש וממסך ואין בו היסוס. אולי טוב היה לפעמים להיות קצת עם מנוע. ובכל מקרה, את נהדרת! השם סןריקטה מקורו בהולנדית ומשמעותו "חתול אגמים", והנה את גם מצילה חתולים וגם חוצה ימים ואגמים. שלך שירה

הי אודי, שירה, חטולית, מנסה לחשוב מה מעניין בבחירה שלי. מעניין כי אולי היה איזה צומת בו בחרתי ש*לא* ללכת עם הקול של אמא. מעניין. שירה - מילים כמו חיבור, רצף , אלו מילים שהכרת לפני הטיפול? אני לא... גם לא ידעתי שיש סיפור. חטולית - הרפייה היא מילת מפתח חשובה. תודה לך. סוריקטה