סוריקטה יקרה וכולם לא הצלחתי להמשיך בשרשור. רצה 70 תווים..............
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כן, יפה חיבורים. הילדה בגני בכלל לא הבינה על מה המהומה...וגם אני כשהייתי קטנה לא הבנתי...נראה לי טבעי....אהבתי, נקשרתי אליו כל כך..היום זה מורכב..לא בטוחה שאוהבת. אבל סולחת... אז הייתי ילדה שמחה, בגיל 7 הייתה דחיה חזקה מאוד שערערה, הכל נפסק הדלת ננעלה. והרגשתי לא רצויה...ואז בגיל בערך 12 הכל נפל..התחלתי להבין, להתבלבל. וכן רציתי לא להיות.. אני הלכתי על הכביש רציתי לא לקום בבוקר. נסעתי עם סקטים(של פעם) על הכבישים בירידות מסוכנות...לקחתי סיכונים כי כלל לא היה אכפת....המקום הזה מוכר לי היטב. מעולם לא חוויתי אלימות, לא פיזית בכל אופן ואני רציתי קרבה... אבל היום אני חזקה! הוא חלש! היום אני אחרת לגמריי! יצאתי מהטיפול עם הרגשה של עוצמה! אוהבת את החיים שלי היום! מאוד!!! את העבודה, הילדים האישיים ובעלי שכל כך איתי! יש תקווה!!! ושירה, גם אני דואגת לך יקרה..מאמינה שיש תקווה. טיפול עוזר!!! לא יודעת אבל מרגישה שיש שינוי עצום בהרגשת הראויה, השווה והלא אשמה!! ואפגש עם המטפלת השבוע ונשוחח לנו בשקט ובטוב. נראה שאדבר על כמה השתניתי! תודה יש לכם חלק נכבד בשינוי הזה!
הי מיכל, חושבת ש - אולי את גם חזקה וגם חלשה. אבל אולי, היום, את יודעת יותר להישען על האזורים החזקים בך. תעכדני המשכים, אם תרצי? סוריקטה
את מתוקה מיכל :))
מתוקה!!! העלית בי חיוך ;) שועטת למרחקים😂אהבתי. תודה.
הי מיכל, ילדים מחפשים רוך וחום, כמו שתיארת - הם לא יודעים להעריך, ומתבלבלים בין זה לבין השפה הבוגרת של התשוקה (בגלל שהמבוגרים מבלבלים אותם). הייטיב לכתוב על זה פרנצי, לפני כמעט 90 שנים... אודי
הי אודי ומיכל וכולם, מצטרפת לעץ ולומר - אני גם מטפלת בקטנים. וככה זה, כשמטפלים בהם, נוגעים גם באזורים פרטיים, למשל. אני יודעת, שאין אצלי שום תשוקה של גדולים בעשייה הזאת. ולא במגע אחר בהם. כלומר, שזה בטוח. זה שהתשוקה הלכה גם ככה, נו... בטח שדיברנו על זה. סוריקטה