כולנו

הי, פתאום חשבתי להזכיר לעצמי שהי, גם המטפלים הם בני אדם. גם להם מותר להרגיש מותקפים ואפילו להראות את זה לפעמים. ואז פתאום נזכרתי ש הי, גם אני בנאדם שלא חייב לספוג הכל. ואז, אז חשבתי לי מה הי עושה מטפל אילו מטופל קבוע שלו היה מגיע לפגישה מלוכלך, מצחין (סליחה) מזיעה, שתן, סיגריות ואלכוהול ובנוסף גם נמרח על הרצפה, וממש כמעט בלתי נסבל להיות איתו בחדר. התשובה שנתתי לעצמי - המטפל היה שולח את המטופל לנצל את השעה הזאת כדי להתרחץ ולטפח את עצמו במקום שיחה טיפולית. או מציע חלופה טיפולית. המטופל אולי היה כועס שלא מקבלים אותו כמו שהוא. ואז חשבתי לי שטיפלתי בזקן ההוא שככה הוא היה. וכולם ברחו ממנו. עובדי רווחה, עובדי ביטוח לאומי, מטפלים סיעודיים, ואני כן נכנסתי ועזרתי לו. עד שאפילו אני אמרתי מידי. מחכה לסופ"ש מנוחה. סוריקטה

עשית מעל ומעבר וכן זה בסדר לעיתים להודות שזה היכולת ומכאן ואלהה לא .. וגם מטפלים לכל אחד המקום שהמיכל שלו נגמר .... אביב

סוריקטה יקרה, את לא חייבת לספוג הכל והנה נראה שגם את יודעת לשים גבול כשצריך. הלב הענק ויכולת החמלה שלך ראויים להערצה, מקווה שמשהו מהם מופנה גם כלפי עצמך. מקווה שאת מרגישה טוב יותר ומאחלת לך סופ"ש נעים ורגוע. שלך שירה

בתקווה להתפקסות. סליחה מכולם. אגב מזג אוויר - אצלנו בסביבה היו אסונות כבדים :-( סוריקטה

... ייתכן שעדיין ולפעמים לא מספיק מוגדרת. והשיקום - בהקבלה למזג האוויר - חלקי וישנם דברים בלתי הפיכים. הרגשתי ממש רע בסופ"ש. ניסיתי לנוח. פתאום אני קולטת שבעצם כל הסופשבוע כמעט לא הוצאתי הגה מפי. ומה שאני שומעת זה הצפצוף התמידי באזניים. הביטוי הזה 'מאפשר' תמיד נשמע לי חסר. מאפשר מה? או מגן מפני מה? שיט (סליחה) מחר צריך לחזור לעולם - אבל הי, יש בכך גם צד חיובי. סוריקטה