רעש.................................

יש לי הרבה מילים וקולות ורעש אבל הכל מבולבל. כל כך הרבה רעש שאני מתקשה מאוד לזכור דברים או להתרכז או אפילו לשמוע מוסיקה. קשה לי לקרוא או להחזיק פיסקה. מוסיקה היתה מפלט גם פעם כשהייתי נערה והגוף שלי היה של מישהו אחר הייתי מנגנת בראש יצירות שלמות, זכרתי את כל התווים וניגנתי בראש ממש חזק עד שיגמר. ככה הפכה המוסיקה לסוג של מנגנון השרדותי ממסך. עכשיו הכל מבולבל וממוסך, מצד אחד חסר רגש ומצד שני מלא בכאב. כל הערוצים ביחד יוצרים רעש גדול ואני לא מצחיחה להפריד. לא יודעת מה אני אומרת... סתם הכל מבולבל.... רק תודה שאתם כאן שירה

אודי, נשמע כמו עבודה של אנשי מודיעין, או אנשי היי טק שמנסים לדלות מידע רלוונטי ש'דולף' מתוך ים של 'דיסאינפורמציה', למשל. שירה וכולם - אתם יודעים, פעם, וזה היה לפני כמה עשרות שנים, ניגנתי. המפגש עם האיש שאחר כך ניצל אותי (אהמממ) אינטנסיבית במשך שנים (בעעע) וגם אחיו שניסה לעשות לי דברים בכוח מספר פעמים, התחיל בסיום שיעור נגינה. הגברים הדוחים האלה קשורים למשפחה. הם גם קצת איכשהו 'שלוחות' של אמא. וזה, גם זה, הוביל לויתור. סוריקטה

מבינה אותך היטב מרגישה כאלו את מדברת מתוך המחשבות שלי מתוך מה שאני מרגישה וכן זה מאוד קשה ומאוד מבלבל אצלי המוסיקה עד היום חלק בלתי נפרד ממסך שמסתיר ..נחבאת מאחוריו כדי.. אך אינו מצליח להנמיך את הרגשות האמיתיות .. כמו עוד מסכה...מעין..שונה וכן עושה המון רעש כי אי אפשר לסתום הכל !!! רק לסתום את עצמי..בשקט הנבלע ... תודה שהעלת מרגישה עם זה פחות לבד תודה שירה אהובה אני

תודה על השיתוף... כמה עצוב שמקום טהור כמו מוסיקה זוהם על ידי לא בני אדם... אוף. מקווה שבתוכך בפנים בפנים יש מקום שיודע להתרגש ולרעוד מהצלילים. שיהיה לך שבוע טוב וקל יותר. שירה