הסתבכתי עם המטפלת שלי

שלום לכולם, אני כותבת כאן בזהות אנונימית ובדויה על מנת לשמור על כבודי האישי וגם של המטפלת שלי. מדובר בסיפור מורכב מעט ואשמח אם תוכלו להקדיש מספר דקות מזמנכם על מנת לקרוא ולסייע במידת הצורך. לפני כשלוש שנים חוויתי משבר משפחתי שהשפיע עליי רבות מכל בחינה אפשרית, בין אם מבחינת הקריירה, חברים ומשפחה. החלומות הגדולים שלי שהתחילו לראות אור הלכו ודעכו ועם הזמן נשמטה הקרקע מתחתיי שנודע לי שלא אוכל להמשיך להיות במקום בו הקדשתי את כל חיי, זה נעשה בצורה ברוטלית ובלתי מתחשבת, היו מעורבים גם עניינים אישיים שלא אפרט כאן. חלק מהחברים נשארו מאחור בגלל הבושה הגדולה שחשתי. המשפחה שלי התפרקה לחתיכות ולא נותר לי אף אחד מלבד אימא שלי שהיא מרוחקת ממני מבחינה מנטלית גם אם נמצאת קרוב מבחינה פיזית. החוויה הזו הותירה אותי מצולקת, פגועה, חסרת אונים, חסרת ביטחון. המראה החיצוני שלי השתנה מקצה לקצה. היה לי שיער ארוך, חלק, מבריק שהלך והתקצר. השקעתי בעצמי חיצונית, הייתי פוקדת את הקוסמטיקאית אחת לשבועיים. היום אני אפילו לא יכולה להסתכל על עצמי במראה. פניתי לטיפול פסיכולוגי שהופסק עקב מעבר של המטפלת למקום אחר. מתוך מוטיבציה לשפר את חיי פניתי לטיפול פרטי. היה לי קשה לתת אמון גם בעקבות המשבר וגם בעקבות הדרך שבה גדלתי כילדה. המטפלת הייתה מסורה, הייתה שם בשבילי, למרות ההתנגדות והקושי התקדמנו צעד צעד. היה נדמה שמשהו אמיתי מתרחש בחדר הזה. השקעתי כסף רב כי חשבתי שההשקעה הזו תשתלם בעתיד. לאחר כשנה, קרה משהו שאין לו קשר לטיפול אבל בהחלטה של הרגע הגעתי לקליניקה שלא בשעת הפגישה שלנו. דפקתי בדלת עד שהמטפלת פתחה אבל היא אמרה שהיא לא יכולה לקבל אותי כרגע כי זו לא הפגישה שלנו. לאחר זמן קצר היא התקשרה ואמרה שהיא צריכה לחשוב מה לעשות בנידון. היא אמרה שלא אוכל להגיע יותר לקליניקה, שאני מפחידה מטופלים אחרים ושהייתי צריכה להגיע בשעה הקבועה שלנו. לאחר מספר ימים היא קבעה פגישה במקום אחר כי לטענתה בעל הקליניקה לא מסכים שאגיע יותר לאזור. בפגישה הזו היא לא הוציאה מילה מהפה. הרגשתי איך היא הורעלה, איך היא קיטלגה אותי בתוויות שאני לא אוכל למחוק לעולם מעליי. לאחר כמה ימים שלחתי לה מכתב יחד עם התשלום. רציתי שהיא תבין שצריך לדבר על זה, שזו טעות לסיים בצורה כזו ללא סיום מסודר. אחרי תקופה שראיתי שהיא לא משיבה למכתב, פקדתי את אזור הקליניקה ובמקרה היא ראתה אותי. לאחר כמה שעות היא שלחה לי מייל שלא להגיע לשם יותר ואמרה שקיבלה את המכתב באיחור ותחשוב עליו בצורה רצינית ותחזיר לי תשובה. זו הייתה נקודת האור היחידה שעוד היה לי ספק שהיא תסכים לפרידה מסודרת לכל הפחות. לצערי, היא כתבה שהיא לא יכולה להיענות לבקשה שלי. לפני כמה ימים הגעתי שוב לקליניקה, חיכיתי ברכב וראיתי אותה מרחוק, רק רציתי לראות שהיא עדיין קיימת ובתוך המחשבות שלי רק רציתי לספר לה כל מה שהיא צריכה לדעת כדי להפסיק לשפוט אותי. לתדהמתי, לאחר כעשר דקות הופיעה ניידת משטרה שלקחה ממני פרטים וביקשה שלא אגיע ואטריד אותה יותר. הייתי בהלם.

היי אודי, כנראה שאף אחד לא רוצה להגיב או שמחכים לתשובה שלך. אשמח להתייחסות שלך.