אודי יקר וכולם. ..........למה נייחל?? לטוב לא כך???

אני עובדת במרץ...נשארת גם לצהרון כשצריך. אוהבת ותמיד אהבתי את העבודה שלי. מלמדת נושאים חדשים, מתחדשת והופכת את הגן ל"גן העתידי" תוכנית חדשה של משרד החינוך... אין לי תנודות במצבי רוח, לא דרמטיות בכל אופן, מרגישה טוב, לא מחכה שיקרה משהו רע כמו שפעם חשבתי.. לפי מה ששירה ואביב כותבות, נשמע שעליי להזהר משמחה??? מאופטימיות יתר?? מכך שטוב לי?? האם זאת מחשבה נכונה או מוטעת??? לא יודעת..אני לא מרגישה באופוריה וגם אין תנודות של אפ ודאון..בטוחה יותר במה שאני עושה, מרגישה בטוחה יותר, משמעותית יותר! ואוהבת יותר את עצמי ואחרים...מה רע בזה?? שינוי מבורך לא? אופורייה? או נפלאות הטיפול? יודע מה המטפלת אמרה אז כשנפגשנו? שהיא שמחה שזה כך, ושטוב לדעת שהטיפול עזר! ושאלתי מה לא תמיד עוזר? אמרה שלא תמיד יש הצלחה כזו, ושבשבילה טוב לדעת שזה עזר לי כדי לעזור גם לאחרים. לא חשבה שאני באופוריה או בשמחה יתרה..מבינים? אני אגב מרגישה כך כבר תקופה וזה אומר משהו לא? בהצלחה לכלם, מאחלת שתרגישו כמוני עכשיו...הרי לכך כולנו מייחלות לא??? אודי, מה דעתך? לא לכך מייחלים?

'לפי מה ששירה ואביב כותבות, נשמע שעליי להזהר משמחה?" איך הבנת את זה ממה שכתבתי לך ..... את שאלת אם זה בסדר שאת כותבת על טוב ....כתבתי לך שכן ....אמרתי לך שאין דבר כזה טוב בלי רע ורע בלי טוב....כלומר גם כשלמישהי מאיתנו רע יש לנו הרבה טוב וההפך ...למה לא לשאוף לטוב למה לא להנות מטוב .... זה לא מה שאני כתבתי לך גם לא כתבתי לך להזהר או לפחד מהטוב ....סליחה אבל אלו לא המילים שלי או כוונתם .... תהני מהטוב תחגגי אותו הכל בסדר ..

מצטערת מיכל, ודאי שאינך צריכה להצדיק.. תהיי בטוב, תנצרי את הרגעים האלה ותחבקי את עצמך חזק כי הכי מגיע לך, על כל הזמן שלא היית במקום הזה, על הדרך המופלאה שעברת ובעזרתה את נוגעת ממש בחיים. בהחלט מייחלת לימים טובים, לגעת בחיים. שלך שירה

הי מיכל, נשמע שאת סך הכל באיזון נוח, ועם 'יותר עור'. חיה את החיים. אני, למשל, רואה, בין השאר, באיזון במשקל הגוף גם היבט של יציבות. כשרמת החרדות גבוהה אנחנו פגיעים לכל מיני וחווים חוויות קיצון, ובמצבי נינוחות יחסית - לא שאנו אדישים - אבל נרפאים מהר וחלק מהדברים סוג של 'עוברים לידינו' ופחות מזעזעים. אבל גם כשיש זעזוע - אם נווסת אותו תוך יומיים במקום שנתיים שהיה פעם - גם זה יופי של הישג. של הטיפול. סוריקטה

אביב יקרה, כשאת מזכירה לי שבכל טוב יש רע , משהו שאני מודעת אליו אז נשמע כאזהרה..מבינה, לא הייתה אזהרה..אוקיי אולי סתם כתבת את זה. לא באה להתווכח, זאת הייתה הרגשתי. שירה יקרה, מבינה שהכוונות טובות, ומכיוון שאנו מכירות את המקום הזה של שחור לבן. ברור לי מאיפה זה מגיע. הכל בסדר. סוריקטה יקרה, וכמובן החכמה! הבהרת היטב את הדברים! תודה, מאחלת לכולן שהנפילות יהיו פחותות עוצמה ומהירות להתאוששות..כך מרגישה בתקופה האחרונה. ואודי יקר..אשמח שתוסיף מילים.

אזהרה מימה ? מהטוב מהרע .... קראת כל מה שכתבתי לך שם וכאן ... שמחתי אתך כתבתי לך תחגגי את הטוב תהני ממנו כתבתי לך שאת בסדר ... את זאת שדאגת שמה מישהו כאן יקנא בך על הטוב אולי את מקשה בטוב .. אז כתבתי לך שלהפך זה מעודד וכן כתבתי שהאיזון בחיים הטוב והרע באים יחד זה אומר שגם אם כשאני כותבת שרע לי או סוכיקטה שירה(סליחה בנות על השימוש בכן ) וכל אחת אחרת זה לא אומר שאין לה גם טוב .... אין לי מושג למה ואיך הבנת אותי אחרת מצטערת אם התאכזבת מדבריי ..

הי אביב, נשמעו כאן כמה קולות. לחלק התחברת כך ולחלק אחרת מתוך המצב בו נתון צד זה או אחר. בוחרת להביא מדבריו של אודי לפני שנים, בנושא שחוזר על עצמו המון פה (זה מה שמצאתי, היות שמנגנון החיפוש כאן על הפנים, לדעתי): ********** ציטוט ********** - מאת אנימה 04/07/2013 - אודי החזרת אלי(כמו פסיכולוג טוב) את השאלה שלי: "לשם מה כל זה?". התשובה נורא עצובה... ברמה הבסיסית וההגיונית - לצאת מהמקום הדפוק שלי ולהתקדם לאן שהוא... אך בפועל אין לי כל מוטיבציה לכך... יכולה להגדיר את מקומי תקופה די ארוכה כדיכאון קליני מז'ורי. אז למה בכל אופן את הולכת אליה...? כי אני לבד, ולפחות יש אשליה של מישהו שמקשיב, שאולי אכפת לו ממני ...(לפחות 50 דקות בשבוע..) שיהיה לי עם מי לדבר... (אני לא המצאתי את ההקבלה בין פסיכולוג לזונה...) כן, מישהי מקשיבה לי עבור תשלום... זה עצוב נורא" - ותגובת אודי: - "הי אנימה, להבדיל מזונה - היא באמת מקשיבה. היא באמת מרגישה. מתוך חיבור. זו לא אשליה שמישהו מקשיב. הדבר החשוב בטיפול זה היותו בשניים (להבדיל, למשל, ממדיטציה, ששם השינוי נעשה לבד). אודי" ********* סוף ציטוט ********** להלן הקישור: https://www.doctors.co.il/forum-6/message-900129/#message-900248 סוריקטה

אהובה אני מניחה שהתכוונת למה שכתבתי למיכל בעץ השני ולא על הטוב והרע ...או שאני טועה . כן מודה התאכזבתי מהתשובה של אודי הייתי כל כך זקוקה לתיקוף שזה בסדר וזאת אמירה שהיא לא במקומה כדי שאצליח לנשום קצת מרוב כאב שהייתי בו . אבל כבר אמרתי שכוח ההגיון עובד אצלי במצבים כאלה .. לכן הזכרתי לעצמי שאודי בא בטוב .. ואין לאודי שום כוונה להצדיק את האמירה רק לשקף לי שאפשר קצת לגמד את הפגיעה -טרוף -מליון רגשות מול זה .... זה שאני חושבת שזאת הייתה טעות להביא לכאן זה מסיבות אחרות ....משהו בי כבר לא מצליח להתמלא /להאחז כאן כשכואב באמת ...וכן אולי כי כאן ציפיתי ליותר התייחסות אישית אלי ואל סיפור חיי מאשר לאמירה ....הרי הכאב שלי נובע ברובו מהמקומות שבהם הייתי ...אז שיח על האמירה לטובתה או שלא הייתה פחות נחוצה לי כרגע . תודה לך יקרה שאת רואה ומרגישה חיבוק ענק