ימים עצובים מאד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי כולם, בחרתי פחות לפרט, אך באופן כללי - עניינים בריאותיים בסביבתי הקרובה. כמה דמויות. אולי קצת גם אני. המילה סרטן מהסוג הרע גם שם. וגם כמה אינטראקציות מעליבות עם אנשים, שאמורים להיות חברים, כך שהתנחמתי לי ביצורים פרוותיים. שומרת על עצמי וממשיכה בבדיקות, למרות שיש מקום שרוצה שתיקח אותי המחלה. אולי קצת טוב שהסביבה שלי מוקפת גם בגורי אדם סך הכל בריאים ומתפתחים. גם וגם. סוריקטה
סוריקיטה יקרה מקווה שיהיו בשורות טובות ... דואגת לך ואכפט לי ממך... איתך יקרה ינשופים
עצוב לקרוא מצריך הרבה כוחות ואמונה בטוב והבנה שלא הכל בידיינו בסופו של יום שמחה שאת שומרת עלייך גורי אדם וגורים פרוותיים שילוב מאוד מאוד טוב לריפוי והקלה טוב שבאת ......יודעת כמה זה קשה אתך חיבוקים אביב
סוריקטה יפה שלי המחלה ...כן מאכזב לפעמים התגובות של אנשים סביב נדמה שכולם למעשה פוחדים ממנה. .. ומי הגיבור שיאמר אחרת ?, טוב שישנם גם היצורים הפרוותיים... נחמה ?? רק את יודעת..עד כמה..?? שמחה ששומרת על עצמך זו החוכמה האמיתית.. סביבה בריאה הרגשה בריאה..🤔😍👀 חטולית .
סוריקטה יקרה טוב שאת מטפלת בעצמך. מכירה את המקום שרוצה "שהמחלה תיקח". מאחלת לך ימים טובים יותר שירה
המטפל שלי הוא אדם, שדרכו, איכשהו לפעמים, אני יכולה להתחבר לדאגה לי. ובשביל לא לפגוע בו, הבטחתי לו, לא אמות כל כך בקלות או זלזול. התזכורות שאנו לא כל-יכולים. התזכורות שאנחנו פגיעים. גם ב'שלמות' הגוף. סוריקטה
הי סוריקטה, בוודאי שתשמרי על עצמך. את יקרה מאוד, ואם יש צורך להתאמץ - אדרבא. סוגים רעים ומעליבים. אני מקווה שיהיו ושיש גם אחרים, שייאזנו. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
