כמו כולן מאמינה כך לפחות אודי וכולן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפני כחודש היה לי ויכוח מאוד מאוד מכוער עם המטפלת שלי עד כדי כך שכמעט עזבתי באמצע והתכוננתי ללכת !! אני מבינה ומאמינה שהיא רוצה רק בטובתי כן מרגישה כך כל הזמן אך כשהיא אומרת לי שאני לא חייבת לאהוב את אחי בגלל כל מיני התנהגויות שלו שהאמת שפוגעות בי.... מה פרוש איני חייבת לאהוב אותו ? האם כל מי שנמצא בחיים שלי אינם פוגעים בי כאן או שם .. האם בגלל זה אני אפסיק ואהוב אותם ?? מי לא נפגע מהקרובים אלינו בכל מיני נקודות בחיים שלננו ?? " את עושה לו אידיליזציה " ולא מוכנה לראות שיש בו גם פגמים !!! סליחה באמת אך מי מאיתנו מושלם ?? וזה קרה לאחר הביקור הקודם של אחי עם גיסתי.. משעבר הזמן ואחי שוב הגיע כעת לארץ עם האחיינית הגדולה שלי שוב חזרה להזכיר לי מה שוחחנו בפעם הקודמת בביקורו של אחי.. אני באמת לא מבינה..כבר דשנו וחרשנו שוב ושוב ..למה חייבים שוב לדוש?? למה שוב לדחוף לי שנאה כלפי אחי..ממש כעסתי עליה והרמתי עליה קול !! היא לא סומכת עלי שאדע מה לעשות !! השיחה ממש לא נגמרה בטוב. ... ועדיין מרגישה כאלו היא מנסה בכוח לכפות עלי להרגיש מה שהיא מבינה לנכון..!! בפעם הקודמת אמרתי לה..כלומר בשיחה שלאחר מכן...אז..שאני לא מסכימה עימה. והנה שוב חזרה על זה.... ממש רע לי כל כך....לא מבינה מה היא רוצה ממני.. אוווווף איתה חטולית
חטולית יקרה לעולם לא שנאתי את אלה שפגעו.. לא מסוגלת לכעוס או לשנוא.. אני לא יודעת מה בדיוק קרה בייניך ולבין אחיך... בכל מקרה אני לא מאמינה שטוב לכפות על מישהו להרגיש או לא להרגיש משהו מסויים... המטפלים שלנו סהייכ בני אדם עם חוות דעת משלהם... ולא תמיד אומרים את הדבר הנכון... מבינה את הקושי והתסכול שלך כלפי המטפלת שלך . את גם רואה שהיא בצד שלך וזה גם חשוב.. איתך בלב, ינשופים
הי חטולית, את יודעת - יש פגיעה קטנה ויש גדולה וגם בינהן. יש מתמשכת ותכופה, ויש קלה, יחסית, שאמורה לחלוף. בזמן שאת נפגעת - על פי רוב, למיטב הבנתי - לא בטוח שאת מרגישה אהבה. אולי את מרגישה כעס. אולי הלם. אולי בלבול. אולי גם אינך יודעת מה תחושתך. עדיין באופן כללי ושלם ניתן לחוש אהבה. לעתים גם מבלבלים בין אהבה לבין פעולות שנעשות מתוך אשמה. זו גם אפשרות. ההחלטה והאחריות הן שלך. אינך חייבת להסכים תמיד עם המטפלת. מותר לך לחלוק. לפעמים מטפלים מתעקשים בתהליך הספירלי, כי איכשהו נראה שעוסקים בנקודה חשובה. קורה גם שיש קשר בין רמת ההתנגדות הגבוהה לסיכוי שיש דיוק מסוים בדברי המטפל. את לא חייבת לפתוח נושאים כשלא מתאים. ובכל מקרה - מה שהמטפלת מעלה הן הצעות לכיווני חשיבה ולא בהכרח קביעות נחרצות. זה גם בסדר להמשיך להיות חלוקות. ואולי כדאי, לדעתי, עדיין, במקרה הזה לנסות להקשיב. שלך, סוריקטה
תודה בנות על המילים הטובות שלכן והדברים שמהם נפגעתי מאחי אינם דברים שאוכל לציין אותם כאן אינם דברים גופנים או מהסוג הזה רק ענינים שנוגעים לאמי.. ולמרות שחזרתי שוב ושוב שאני כן מבינה את דבריה חזרה שוב ושוב כאלו שאני סתומה או שטימטום נכנס בי .. למה להציק ולמה לחזור הרי אמרתי שהבנתי.. כבר הבנתי גם את המגרעות של אחי ושוחחנו ודשנו ודשנו ודשנו.. דיייי כבר עם הלחץ הזה סתם מכניס אותי לחרדות מיותרות.. לא רוצה יותר לשמוע חטולית
הי חטולית, ברור שאת כועסת על המטפלת (כתבת שזה קרה לפני חודש? אז זה כעס רציני שממשיך וחי). אני תוהה האם הכעס שהיא מדברת עליו לא קשור קצת לכעס שאולי את מרגישה מולה (מולה זה יותר אפשרי אולי). אודי