מי אני..............
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מרגישה שהכל שקר עשיתי אתמול אבחון (של הצורות) אצל מתמחה והייתי גרועה ובקושי זכרתי דברים, כל הזמן היה לי בראש שזה מבחן של חוכמה ומה היא רואה ושהיא בוחנת אותי וזה הלחיץ אותי ואני מרגישה מרומה כי אני שנתיים בטיפול, שהמטפל ראה את האבחון הפסיכודידקטי שלי וכל הזמן טוען שאני חכמה מאוד ושאין לי שום בעיה שהוא יכול לאבחן, ושאני יודעת להסתכל על העיקר ולא על התפל אז איך הייתי ככה?? אני בטוחה שיצא שוב שאני גרועה וסתומה באבחון הזה אני מרגישה שאני לא יודעת מי אני ומעדיפה למות במצב כזה יכול להיות שהמטפל במשך שנתיים לא קלט אותי, את זה שאני מפגרת?לא מוצלחת?
הי בריה, בטיפול, שהוא יוצר לעתים מעין סוג של תנאי מעבדה, אנו מגלים כל מיני חלקים בנו. למשל - אלה שאנו אוהבים וגם כאלה שפחות. אלו שאנו גאים בהם וגם אלו שמתביישים. בתהליך הטיפולי, לפחות כפי שהכרתי דרך החוויה שלי, לומדים לקבל את עצמך כמו שאת. מן משפט פשוט וכל כך מוכר, ולעתים נדרשות שנים כדי להבין אותו ממש ממש בעומק. להיות שלמה עם עצמך. מה זה אומר? אומר שתדעי שיש בך אזורים חלשים יותר, לצד חזקים. שאינך מושלמת, ושלאו דווקא 'תעדיפי למות' (קרי השלכה של האזורים שאת פחות מחבבת ממך והלאה) למרות שאת מגלה שיצאת, בואי נגיד, מטופשת ובמצב לחץ, ותוכלי לזכור היטב שאת יודעת גם להיות חכמה ומוצלחת. אשתף במשהו - לפני כמה זמן ביקרתי אצל רופא נשים. עבדנו מאד קשה כדי שאגיע לבדיקות באזורים האלה, הפגועים. חיכיתי המון בתור וזה עוד יותר התיש את כוחותיי. כשהגיע תורי, התבלבלתי לגמרי ואפילו לא ידעתי לתאר את הבעיה שלי. התביישתי בעצמי מאד. ברמה של לא מכירה חלקים בגוף שלי (כי באמת בפועל ופיזית לא נוגעים שם). אבל אחרי הביקור נזכרתי באנטומיה של האישה, שאני אחת מהן. והבנתי מה הבעיה ומה הטיפול ובפגישה הבאה בתור, אליה הלכתי ולא ברחתי (כביכול הכי קל) כבר הייתי חזקה ושלמה יותר ויחסית חופשייה יותר. השינוי לא קרה בבת אחת ומפעם אחת, אלא אחרי עבודה של שיחות רבות שקדמו למהלך הזה. מאחלת לך שבתהליך הטיפולי תלמדי לקבל חלקיות. לקבל בך גם את האזורים המבויישים. לא חייבים לאהוב אותם, אבל מומלץ פחות לשנוא ולהעצים ופחות לגלוש לרמת הטוטאליות והרצון להיבלע ולהיעלם לתמיד. ולעתים מורכב. מורכב מורכב. סופ"ש נעים ובריאות לכולם, סוריקטה
היי, תודה על התשובה. מרגש מאוד לקרוא את התגובות שלך אליי מצטערת שאני לא מגיבה גם, אני עוד בהכחשה עם עצמי שאני כותבת בפורום ומדברת עם אנשים אנונימיים צריכה עוד להתרגל לעניין...
מרגישה שאת שופטת עצמך לפי מצבי לחץ נפשי.. מאמינה שאינה יחידה בענין מאמינה גם למטפל שלך שאומר שאת חכמה..אחרת אייך היית מבטאת בצורה כזו ברורה שאת יודעת להסתכל היטב על העיקר ולא על הטפל.. אינך גרועה ואינך סתומה רחוק מזה.. המטפל אמר לך בעצמו שאת חכמה ..!!! מאמינה לו..!! תאמיני גם את וכל השאר טפל מעיקרו חטולית
תודה רבה. התחזקתי קצת מההודעות שלכן שיהיה סופש נעים
טוב שחזקו אותך. מצטרפת. את בסדר כמו שאת!!
הי בריה, ראשית - כדאי להמתין לתוצאות, ולא למהר לקטול את עצמך... שנית - יש מצבים בהם קיימות לקויות למידה או פערים, ובדיוק לשם כך נועד האבחון. לזהות ולנסות להבין ולהכיר יותר טוב. להייטיב להכיר. אודי