הי לכולם .....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רוצה לדייק ... הכי טוב לבד לא בא היום ממקום של הסתרה הוא בא ממקום של איסוף וכוח .... אני באמת מסתדרת לא משתמשת בדפוסים ישנים ובשביל זה כן נעזרת במה שנראה לי נכון ועוזר .... למשל ...כן כדי לשמור על בריאותי הפיזית נמנעתי ללכת לדיאטנית אבל עשיתי איתה פגישה טלפונית של שעה ....כן זה מוזר לדבר עם הדיאטנית שעה בטלפון אבל בתכלס אנחנו גם מדברות שעה בפגישה ....וזה עזר ... גם קבעתי עוד פגישה איתה לעוד שבועיים משתדלת לשמור על שגרה .. מה שאומר שגם בימים שאני עובדת מהבית אני מתלבשת מסתדרת כמו ליום עבודה בחוץ ... והמטפלת ....היא נסעה לשלושה שבועות זה היו לדעתי התקופה הראשונה שלא הייתי כאן וגם לא היו לי תמיכות אחרות בגלל איזה טלטלה שהמערכת התומכת עוברת שלא בגללי ...כל כך הייתי גאה בעצמי שאני בסדר לא מתפרקת נהנית מההפוגה גם של חופשת הסמסטר ופשוט עושה דברים שדחיתי כמו לנקות את הבית -התרוץ פסח אחר כך היא חזרה כולנו בציפייה משמחת ואז יום לפני קיבלתי ממנה סמס שמסבירה לי היכן הייתה ולמרות שאין הנחיות ברורות של בידוד שאני יעשה את שיקול דעתי .....בחרתי לשמור על עצמי ולא ללכת זאת הייתה אחת ההחלטות הקשות אבל הנכונות בהמשך היא נכנסה לבידוד ....כשיצאה ממנו התחילו להבין יותר מה המצב ..ושוב החלטתי בקושי רב עם המון רצון וקונפליקט פנימי שלאור המצב - השבוע אני מוותרת היא המשיכה לעבוד רגיל מה שייצר כעס פנימי עלי שאני מונעת פגישה אבל הסכמה והבנה שזה הכי נכון עבור כולי (היה בני לבן חלקיי ממש דיון ) יש עוד גורמים בחיי כרגע שמעלים חרדה ראיונות עבודה של גדולים שדי נתקעו ....אירוע של אחת הבנות שהוא ארוע מאוד משמח אבל יוצא דופן בשבירת פרות קדושות -יש הרבה קונפליקטים סביבו בבית האנשים הרעים של היום ששוב מרימים ראש ויש פחד אמיתי שגורם לחרדה האם הפגיעה תהייה רק ברכוש או חס וחלילה בנפש. ומנסיון העבר הבנתי שהמערכות לא ממש רוצות או מסוגלות לטפל בזה. סמסטר מאוד לחוץ -עם בחירת עבודה שנוגעת עמוק בקישקה בנושא הבושה שכרגע חושבת בני לבני עם בהצגת העבודה אבחר לחשוף את עצמי כנפגעת גילוי עריות ולשבור את מסגרת הבושה הזו שעוטפת את הנשמה שלי . יחד עם כל זה אני חייבת לשמור על האנשים שאני מלווה כי הם בסיכון וחלק מהעבודה שלי עברה הבייתה ובתוך כל העמולה הזו אני די בסדר נעזרת בכוחחת הנפש שלי אחד לשני כן ערבות הדדית פנימית ....וגם במטפלת אבל במינונים ששומרים על תלות בריאה ולא הרסנית .... אז בגדול אני לא כאן לא כי אני בשתיקה רועמת אני לא כאן כי כמו שאמרתי כבר לפני ....הבנתי שאני יכולה לבד ....שאני בסדר ...למרות רגעי הכאוס כמו שאת אומרת סוריקטה הכלים של הטיפול מלמדים להאסף מהר יותר והכאוס ברור יותר. אוהבת אותכם שיהיה שבוע מקסים .... כאן בסביבה כמה שאני יכולה ...חיבוק לכל
עצם שאת כאן ולו במעט משמח מאוד את עיני...מה גם שקראתי את כל ההשתלשלות של התקדמותך..מעוררת רצון עז לברך אותך ולמחוא כף ... מייחלת גם לעצמי לעבור כזה תהליך הבראה ... את השראה עבורי תודה לך יקירה חטולית
הי אביב, שומרת על עצמך - זה יופי. מעניין אותי (רק אם את מוכנה לשתף) מה עובר בשיחה עם דיאטנית. בסדר גם אם תשמרי לעצמך, ואינך חייבת להסביר למה. אני מאד בעד להתחיל את היום כאילו הוא שגרה (למשל, התלבשות ליום עבודה) ולעשות את הדברים המוכרים, גם אם חל שינוי בסביבה החיצונית. מאמינה שזה טוב לנפש. עצוב מאד לשמוע על האנשים הרעים. שולחת קללה. אוף. בואי, אם את רוצה. שמרי על שקט, אם את רוצה. פשוט כי בא לך או לא בא לך, זה מספיק. סוריקטה
הי אביב, כמו שאמרתי לא פעם: כמה שצריכה וכמה שיכולה, זה בסדר. ובאופן כללי - טוב לשמוע שאת אכן בסדר. אודי