שבורה לרסיסים........
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה שקורה עכשיו הכי קשה לי בעולם תחושה שהעולם בטירוף, כולם במצוקה, אני לא נבהלת מזה אלא יותר מכך שאף אחד לא יהיה שם בשבילי שהמטפל שלי עסוק בכל כך הרבה דברים ובכלל לא אכפת לו ממני שבוע שעבר ביטלתי לו בתירוץ שזה בגלל הקורונה שבעצם חשבתי לעצמי מה יש לו לשמוע אותי ואת הקשקושים שלי שהוא בטירוף משלו.. רשמתי לו הודעה רגועה שהכל בסדר אין לו בכלל מושג כמה בפנים אני נהרסת ובטוחה שהוא שכח אותי ואפילו לא השארתי לו סיבה לדאוג לי זה כואב לי כל כך וכל הוידיאו הזה.. זה לא בשבילי
הי בריה, מזכירה קצוות. מזכירה שגם אודי המליץ להשתדל להתגבר על האקטינג אאוט. סביר שזו השלכה. לא המטפל, כי אם חלקים בך. שמדברים, אולי, משהו מהעבר. במיוחד משום שאותה תחושה עוצמתית חוזרת על עצמה. העולם לא בטירוף טוטאלי. רואים הרבה אחווה ושותפות וכל מיני דברים יפיפיים ונפלאים שצצים. זו, אולי, הזדמנות טובה, בעיניי. סוריקטה
מרגישה כמוך כמעט.. מחכה לצלצול הטלפון שלי מהמטפלת שלי ..שבוע שעבר לא נפגשנו בעקבות הקורונה..חדרים קטנים..לא מתאים.. וגם אם העולם בחוץ משתגע לא חושבת שהמטפל שלך שכח ממך..ממש לא.. וכל הוידיאו הזה..לדעתי כן יכול לעזור ומאוד כך שאם חסמת את האפשרות הזו לדעתי חיזרי בך וכן אפשרי את השיחה לא תאמיני כמה תהיה מועילה לך חטולית
הי בריה, זו תקופה משוגעת, אתגר וסכנה ברמה עולמית. חשוב לבטא את הצורך. כאשר נשארים עם ציפייה ש'ינחשו' אותנו - רבים הסיכויים להתאכזב, כי מה שמשדרים החוצה זה 'הכל בסדר, אני לא צריכה' (כשאני בהחלט כן). והוידאו, על מגבלותיו, הוא פתרון טוב ושומר בימים אלו. טוב שיש אותו זמין ונגיש. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
