שלום לכם אהובים ויקרים !!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
.... דייייי....... זה כבר מטורף לגמרי מה שקורה..... השיגרה השתגעה לגמרי... ... גם העבודה... היום.. הלילה... הקטע המצחיק הוא שרוצים להמשיך עם שעון החורף חודש נוסף.... כמו להרדים את האזרחים... תמשיכו לישון...תישנו עוד ועוד ועוד .. ואולי תמותו ואפילו לא תדעו ממה מתתם בגלל שאתם ישנים בשעון חורף קפוא שמקפיא ועוצר את הנשימה,הנשמה, יחסים בינאישיים, קשרים,כלכלה..הכל עוצר מלכת... גינות ציבוריות סגורות... .... עם אמא צביה זה......???? נהיה לי קטע הזוי כזה... הרי היא כבר לא מאפשרת לי להכנס אליה אלא רק דרך הוואטסאפ ( זה לא ממש היא אני יודעת שזה בגלל הקורונה) ומצאתי את עצמי כבר פעמיים נוסעת עד הקליניקה שלה ומשם מדברת איתה ( כשאני ברכב) אמא צביה אמרה לי שהיא לא תעזור ל'האכיל' את ...???? שזה הרסני עבורי...שזו פגיעה?? שחזור של... באמת החוויה העמוקה ביותר שלי זה כמו הילדה עם הגפרורים... אתמול הגעתי עם הרכב מוקדם יותר בגלל שידעתי שזה הזמן שהיא צריכה להגיע לקליניקה... ראיתי אותה על באמת הולכת לקליניקה... ....... דווקה בפעם הראשונה ' שנפגשנו' דרך הוידאו של הוואטסאפ היא כל כך ניסתה והתאמצה... ... אפילו שרה לי פתאום שיר ישן נושן שנשמע כמו שיר ערש ..כך אמרה לי וגם לי זה היה זכור כאיזה שיר ערש ישן... השיר נקרא: 'שם שועלים יש'.... ... והקטע הוא שהיא התבלבלה ושרה: שם שועלים יש,ילדתי שלי... ואני זכרתי שהמילים: שם שועלים יש ,ילד חן שלי.... וכשחזרתי הביתה כמובן פתחתי מיד והקדבתי שוב ושוב ושוב לשיר וגיליתי שהמילים קצת שונות ... ופתחתי בויקיפדיה... אתמול אמרתי לה מה שכתוב בויקיפדיה... זה היה קצת מביך עבורי... ..... רבתי איתה אתמול כל הזמן בגלל שהיא אמרה שאם אגיע שוב 'למפגש' ליד הקליניקה ,נפסיק באופן הזה -להפגש '... לא יכולה יותר.... ... כן סוריקטה אני יודעת שזה אביב ויש פריחה וצמיחה החורף משתלט עלי .... העננים ממש ממש מכסים את השמש וחונקים כל קרן אור שמבקשת להפציע...
רק להגיד לך תודה ולתת לך חיבוק זה כל כך קשה השיחות האלה בוידאו גם אני מתחרפנת מהם
במבי מתןקה אין שיגרה..ממש לא.. ולא..לא ממשיכים את שעון החורף לא אושר בממשלה.. ונכון דברים משתנים ולא יהיו כתמול שלשום אך הודיעו כעת בחדשות שכן יתאפשרו יציאות קטנות מהבית למרחקים קצרים לא שזה ממש המון פשוט להקשיב למה שמשנים בחדשות.. ולגבי אמא צביה באמת קשה ...מבינה אותך... לא הכל חשוך עדין לא ..רק יותר קשה מימים אחרים יגיעו עוד ימים חמים עם פריחה צבעונית וריחות נעימים שצובעים את הימים בשמחה ...רק עוד קצת חטולית
במבי אהובה מאוד מאתגר וקשה ולא מובן בכלל העולם החדש הזה שנכפה עלינו פתאום כאילו לא היה קשה מספיק קודם... גם אני אמורה לעבור לפגישות סקייפ אבל אין כאן בבית פרטיות ובכלל קשה לי עם שיחות מעבדה שכאלה כמה פעמים בראש נסעתי עד אליו להרגיש קרוב אבל לא עשיתי זאת ונשמע לי שאולי באמת אפשר כך להקטין את המרחק. האביב משתולל ובוער בפריחות וריחות וזמזום חרקים, כל כך לא קשור. איתך שירה