אף על פי כן ולמרות הכל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ובהמשך להודעה שכתבתי - הי שוב, מתיש ושובר והרבה תעצומות להתעשת בימים כאלו. להרים את עצמנו. אני מנסה. ורואה ומשוחחת עם אנשים גם מתחום המקצועי, שאינם מטפלים שלי או משהו, אלא אנשים שאני מכירה - רופאים, אנשי נפש וכד' (גם בני אדם, מן הסתם) ומקשיבה לרגשותיהם. לכולנו מסובך. סוריקטה
סורקטה יפתי אין לי הרבה מילים אני כעת בהסגר..לא יכולה לצאת לשום מקום... אתמול עדיין יכולתי לצאת וגם ערכתי קניות..מול הבית עמד שוטר בדרגת קצין שהבדק כל מי שעובר ברחוב.. בסביבה שלי הכל שקט ורגוע..באמת אנשים מתהגים לפי התקן ...וגם כאלה בודדים שעושים כל שעולה על רוחם.. מתיחסת בהודעה זו גם לגבי הודעתך הקודמת חטולית
אין בה הרבה עליזות זה בטוח וכל דבר חייב חהשאר בפרופורציה אנחנו בסוג של מלחמה מלחמה על קיומינו כבני אדם זאת השעה כן להוציא את הכוחות לעזור לחלקים שקשה להיות בחמלה לעצמיינו ולאחרים ובהחלט לא לוותר ..... שיהיה סופש נפלא ואני שמחה שאת מדברת ויוצאת ושומרת עלייך אביב
הי בנות, כל אחת מכן, כפי שאני מצליחה להבין, עם מחלות רקע ובסיכון גבוה יחסית. אביב, חטולית, כל אחת מכן נמצאת עכשיו בסוג של בידוד? סוריקטה
אכן כן נמצאת בבידוד בגלל מצב בריאותי בסיכון שבוע טוב חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
