שלום לכם יקרים ואהובים!!!

הי לכם, איזה קטע... אני מוצאת את עצמי נצמדת לכותרת הזו כולל שלושת סימני הקריאה משתי סיבות . האחת היא כמובן בגלל שזו תחושה שקיימת בי. סיבה נוספת והזוייה ,בגלל שכבר פעמיים שלחתי הודעה עם הכותרת הזו בדיוק והתוכנה של המערכת איפשרה את משלוח ההודעות... .... קטע... באופן מטאפורי, אני מנסה להצמד לשאריות של שיגרה כמו בלון הליום שמנסה בכל כוחו להחזיק במשהו לפני שיאבד אי שם במרומים.. לא תאמינו אבל אני כותבת לי כל יום איזה יום היום.... אם לא אכתוב אולי כבר לא אדע ...יום ראשון הוא כמו חמישי,שישי דומה לשני... הבוקר דומה לערב .. הכל כבר מתבלבל... לפעמים אני מסתכלת על הירח ,מקווה שהוא כן זוכר לשנות את צורתו כפי שעשה עד עכשיו... ... מסתכלת על הציפורים בתקווה שימשיכו להתעופף ולא יתחילו פתאום לזחול ,ללכת כמו חתול... ... מסתכלת על העצים בתקווה שהשורשים שלהם לא ייעקרו מהאדמה ואראה אותם לפתע צועדים על המדרכה,הכביש וכל השטח שהתפנה מבני אדם... ... בני אדם עכשיו סגורים בכלובים ... כל אדם בכלובו... .. כלוב......כלוב....כלוב......כלוב..............

שלום לך במבי יקרה ואהובה, אולי משפט הפתיחה שבחרת יהא לך כמעין קמע? מעניין - אני מצליחה להרגיש בימים אלו את החירות שלי. ושומרת על הכללים, כמובן. אולי הכל יחסי. סוריקטה חיונית

במבי אהובה ויקרה מאוד !!! בכותרת שלך מעל 20 תווים.. !! וכמו תמיד את כותבת בצורה שמעלה בי חיוך 😀 אני בהסגר ומבינה שאין דרך אחרת לשמור על החיים היקרים שלנו...😀 הכלוב הזה רק ישמור גם על חייך היקרים אהובה..😀 כולי תקווה שהכל יסתיים בהקדם האפשרי עבור כולנו ונוכל לחזור לשיגרת החיים הרגילים..😀 איתך בהסגר הכפוי הזה עם חיוך וחיבוק וירוטאלי בלי אלכוהול....😀 שבת שלום שלווה ובטחון.. חטולית 🦄🦄🦄