חג שמח
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא מרגישה חג ולא את אוירת החג מכריחה את עצמי כן להיות במקום שזוכר שיש חג עצוב חג של בודדים ... ואני לא מדברת על משפחות גרעיניות שגרות באותו בית מדברת על האנשים הבודדים שהשנה הופכים להיות עוד יותר בודדים אבל לא לבד בבדידותם אנשים בזוג אנשים בבדידות אנשים .... חג עצוב ....ומאתגר ובנימה האישית ....אני בזוג ..לא ראיתי את ילדיי כבר כמעט חודשיים ....מפוזרים כל אחד בפינתו ....ועצוב .... אמא בחג לבד ....ועם כל הכעס שלי כלפייה מעולם לא השארנו את אמא לבד ... והפחד שאולי חס וחלילה לא אזכה לראות אותה שוב .. ובכל זאת אני יערוך חג כמו שצריך וינסה לצקת לתוכו תוכן חיובי של חג ...כי רק ככה אפשר לעבור את החג הזה בשלום . וגם כאן סגור לזמן ארוך....אז ... אז מאחלת לכם חג ...כזה שיהיה בו גם שמחה גם אם בהתחלה לא אמיתית שבכל זאת תצליחו להיות מאושרים עם היש ולא להאחז באין ... אתכם בלב אביב
אביב אהובה, אכן, אווירה מוזרה והחג נראה קצת לא קשור. ודאי מאוד קשה שלא ראית את ילדייך כל כך הרבה זמן. וקשה גם לי לחשוב על הבודדים. כמה קשיים מציפה התקופה הזאת, כמה סוגיות של יחסים במשפחה (פוגעת), כמה כעסים.... אני מרגישה שטוב לי כך לא לראות את המשפחה, לא מתגעגעת ומעדיפה כך, מה שגורם לי להרגיש מיד בת איומה. בכלל, התקופה הזו שמאפשרת הצטמצמות וסגירה ומעלה הרבה רגשות שאין להם שמות בכלל... נדמה לי שהתנתקתי לגמרי.. מאחלת לך שתפיקי את המיטב מהחג הזה ושתצאי לחרות מכבלי הנפש. שלך מכל הלב שירה.
אביב יקרה, אני חושבת שפעם ראשונה שאני קצת שומעת ממך על המשפחה המצומצמת...הילדים גדולים? נשואים? למה חודשיים ללא הילדים? רק אם מתאים לך לענות. אצלנו 3 בנים איתנו בבית... וההורים פעם ראשונה לבד. אמנם בזוג אבל לבד. וגם דל בעלי ככה. אבל יד לי 2 דודות אלמנות והן לבד ממש...כן חג בודד זה קשה..שיהיה חג שמח עד כמה שניתן. איתך
את השלבשל הבת הרעה עברתי מזמן וצימצמתי כמעט מגע לחלוטין. ...כמה ואיך שנכון לי אבל מאוד מוכר תשמרי עלייך יקרה אל תוותרי עלייך חיבוק ענק אביב
האמת שמשתדלת לשמור על עצמי כאן במרחב הוירטואלי וכן פחות נותנת פרטים מזהים. בכל מקרה כבר אמרתי לא פעם שאצלי כל הציפורים כמעט עזבו את הקן .. כולם במערכות יחסים כאלה ואחרות יותר או פחות ממוסדות .....בעיני נישואים פחות חשוב יותר חשוב איכות הקשר שיש להם ....ונראה לי שבנקודה הזו עשינו עבודה טובה בבית ... אף אחד מהם לא גר קרוב אלי כולם מפוזרים ברחבי הארץ .... הלא ניפגשנו נובע מאילוצי החיים /קורונה די החמרנו בשלב שהבנו לאן זה הולך במטרה לשמור עלי ועל בעלי . תודה על מילותייך בתקווה שנזכה לימים טובים יותר אביב
החג אומנם נותק מהילדים מהנכדים...לא ראיתי אותם ולא חיבקתי אותם עוד מלפני פורים כשהודיעו שלא יתקיימו כל תהלוכות הרחוב בתיפושות.... אבל כן..מצב לא פשוט בכללללל.. את אמי אני מביאה אלי כל שישי שבת ולא מוותרת ..יש לי אישור מפקוד העורף...מפיני שהיא כבר זקנה ובעלת מחלות כרוניות שאינן מאפשרות להשאיר אותה בבית לבד ויהי מה.. וכך גם לגבי החג..לא תהיה לבד בשום אופן... מערב החג עד מוצאי החג תהיה אצלי בבית .אסור לקחת עימה סיכונים כבר ביקרנו די והותר בבתי חולים.. מה גם שבכלל אינה יוצאת מהבית כבר מעל לחודשיים... ואני מאוד משתדלת כל הזמן לדאוג שתהיה במצב רוח טוב.. מתחילה כבר לבשל לחג בצורה הכי מצוצמת שאי פעם בישלתי והכנתי אבר... ושמה מוזיקה ברקע כדי ך להעלות את המצב רוח בכללי..מרומם ומשמח...ח למה לא,? כמובן שהבנים שלי איש איש לביתו עם משפחתו ולומר משו באמת ובכנות... כבר מזמן ייחלתי להפוגה הזו מכל האירוח .ומכל הריצות אחרי קניות ובישולים לכל העולם ואמא,שלו גם !!! מאמינה שכעת יותר מנוחה ( בתקווה שכך יהיה ) אוכל גמני להתרווח יותר ולהייות לחוצה פחות .... מאחלת לכולן כאן פסח רגוע ושליו ..תהנו מהמנוחה הכפויה היא נהדרת וגם לך אודי פסח רגוע ושמח עד כמה שרק ניתן חטולית
אביב יקרה לא קל.. פסח.. בבדידות... ריחוק מילדים ומאמא... כן עצוב ומאתגר.. ויחד עם זה את תמיד מסתכלת גם בטוב, במה שיש... אני לא יודעת אם את יודעת אבל בכל שיתוף שלך אני רואה צמיחה ואני מתחזקת מהדרך שלך!! באמת את השראה בשבילי. ינשופים
הי אביב, אכן חג מוזר... של שילוב בלתי אפשרי בין מרחק וקרבה, בין ביחד ולבד. ואנחנו נתראה אחרי החג, כרגיל... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
