נמאס לי מהטיפול הזה כבר

אני כל כך מיואשת כל פגישה עם המטפל היא הכי מדהימה, הוא מחמיא לי ואומר לי כל כך הרבה דברים טובים אני יוצאת בהיי מטורף ואז יום אחר שוב הכל נשכח ואני מוצאת בחיים שלי פגמים ואומרת לעצמי שהוא לא יודע מי אני ושאני מפגרת וזה ככה כבר שנתיים ואני מיואשת מעצמי ואני כבר מפקפקת בו, אולי הוא לא טוב ולא קורא אותי כמו שצריך ולא עוזר לי למרות שהוא באמת מתאמץ למה הוא מחמיא לי כל הזמן? אני הולכת לעשות צעד מאוד מטורף בחיים שלי בקרוב והוא נותן לי הרגשה שאני אצליח ויש בי פחד ענק שאני לא אצליח והוא יבין סוף סוף שאני גרועה וכולם יבינו את זה באלי לחזור לחיים הקודמים שלי כל כך אני מאבדת תקווה

היי בריה במקומך הייתי מאמצת את מה שאומר המטפל שלך וגם מספרת לו על מה שכתבת כאן..לדעתי מאוד חשוב... חטולית

אני יכולה לומר רק שחבל...חבל שאת הודפת. נסי לראות ולהבין מניין האמירות שלו? בעניים אובייקטיביות יותר..כאילו אמר אותם על מישהו אחר.

אני חוששת לומר לו על עניין המחמאות כי מפחדת שהוא יפסיק עם זה והרבה פעמים זה נעים לי לשמוע מה הוא חושב עליי אבל לכל הטוב הזה יש מחיר ואני לא יודעת מה עדיף

באמת מרגיש קשה.. אבל נראה לי אולי, שהרצון להיות בשלמות בעיני עצמי ובעיני הסביבה (המטפל וכו') ולא להכיל מקום של פחות טוב בנפש הוא מיציר החרדה הגדול ביותר, עד שהוא לא נותן לקבל גם את הטוב שיש בך.. אם אנו נדע לקבל גם את הכישלון והחסר שבנו אנו נוכל להכיל כשילון ופחות נפחד מאיך יראו אותי- כן אני לא מושלמת מה יקרה אם אני יכשל- כן אני בן אדם וזה לגיטמי וכו'.. בהצלחה !! והכי חשוב כמו שאת עושה זה להילחם להיות אני ..בלי לרצות.. חג שמח