הי

הי אודי והי כולם, ביום שני, אתמול, בבוקר, פתחתי הודעה, שאלה חדשה, כתבתי ושלחתי - ונראה שלכאורה עברה, אך, כנראה פיספסה את המערכת ולא נקלטה. לא שמרתי. הפעם לא שמרתי כי היה מסובך עבורי וכואב ברמת הקריעה (עוד מילה שרצה כאן) לכתוב ולראות מה רשמתי. אנסה להיזכר - פניתי אליך, אודי, פניתי בשאלה האם היכן אתה רואה שאני נעזרת *בך*. גם סוג של ביקשתי בעבר תעזור לי כזה, ולא הייתי ברורה, וגם כעת איני ברורה לעצמי. שאלה חוזרת אליי גם תשגע אותי, נראה לי. דרך נפשות אחרות כאן עולות בי מחשבות שונות גם לגבי עצמי. ורגשות. מקנאה, כמו שרשמתי אינספור פעמים במי שמצליח להישען, להיתמך להראות שתלוי. אותה שאלה אשאל את עצמי גם מול מערכת היחסים הטיפולית. והיא מדוברת ותדובר. דומה לנושאי הליבה ששירה מעלה כאן, או כך לפחות אני תופסת אותם. רשמתי גם שלעיתוי ההודעה שניסיתי לפתוח בשני הייתה משמעות - לפני יום הזיכרון שבאופן כמעט חד מתהפך לחגיגות של עצמאות וכעת אנו גם בעידן הקורונה ודברים מצויינים, אולי, אחרת. 'לא ידעו לטפל בי' הגבת לשירה. לא יודעים לטפל בי. אני לא יודעת לטפל בי. ובכל זאת כן, אבל אולי סמוי כל כך. אין לי מושג למה חזרתי וכתבתי ולמה מלכתחילה רשמתי. מרגישה, אם מצליחה בכלל, לרוב בדיליי די גדול, הרבה הרבה אחרי כולם. אז היום הרגשתי כמה משגע אותי שהמדיום בקשר (הקורונה מדגישה זאת מאד) תופס כזה נפח. מוצאת קווים משותפים גם לעולם האינטרנט. לילה טוב, סוריקטה

סוריקטה יקרה, אחד הדברים המעצבנים...כשההודעה לא נשלחה ואין העתק. אותי זה מתסכל. מעלה נהרות של דמעות בפנים וכעס. אולי מתחבר ללא יכולים לעזור לי.... ההודעה נשלחת כמו בקשה לעזרה, גם אם אין בה בקשה מפורשת, רק שמישהו יראה, שיהיה נמען לכל המלים האלה. לפעמים המלים אצלי כל כך מתעצמות והופכות לרעש קשה מנשוא. השנה ימי הזכרון היו שקטים יותר, עוד כמה דרגות של שקט על זה של ימי הקורונה, אולי. ובתוך השקט הזה כל המילים שמבקשות נמען. סוריקטה, אני חושבת שאת מצליחה. את מצליחה היטב להעביר את המחשבות שלך. שלך שירה

הי שירה, ... ואני חשבתי לי מה עשיתי שבמו ידיי החרבתי, או, שאם זה קרה, סימו שזה היה צריך לקרות ומה שרשמתי אמור היה להישאר בפנים. זה היה סוג המחשבות שלי. ואף על פי כן, בשונה מהעבר, כן חזרתי והעליתי. לפעמים המילים מאבדות משמעות או נשכחות. וכמו שרשמתי כאן מי יודע כמה פעמים. אני שותקת. ברקע רק קולות המקלדת. מחשבות... אכן... תודה יפתי, סוריקטה

הי אודי, לפעמים גם הודעות שלך לא נקלטות, ובנוסף עדיין לא רואים את כותרות ההודעות שלך, ואתה ממשיך להיות פה עם הבאגים... אתה ממשיך... כבר התרגלנו, מה יהיה אם יתוקן...;-) סוריקטה