קרדיט ושמירה על אנונימיות..............................

אודי יקר! רגשת! ממש! לא יודעת איך בכלל לבטא את התחושה שנסכת בי.... תחושה של שווה! שאכן מה שאני כותבת ראוי להקרא שיר.. אודי, שנים אני כותבת ולא קראתי לכתיבה "שיר"...זה היה יותר "קשקוש ושרבוטי מילים"... כתבתי מגיל מאוד צעיר, ברגע שידעתי לכתוב לדעתי...הייתי כותבת רגשות על פתקים ומחביאה, אפילו על מפיות...והכל שאמא לא תמצא. אבל היא מצאה, ושאלה על הקשקוש שלי...ופעם אפילו מצאה משהו שאחותי העתיקה מהשיר "פרח בר" והייתה בטוחה שאני כתבתי ונשבעתי לה שלא... היא הייתה מוצאת אפילו שהחבאתי טוב טוב...גם קברתי באדמה. אחר כך גם שרפתי, קרעתי וזרקתי כל מה שנכתב....הייתה תקופה שחברה שראתה שאני כותבת בקשה לשמור ושאני לא אשמיד, התחננה. נתתי לה קראנו לזה ארכיון. היא הייתה ה" פסיכולוגית" הראשונה שלי שהבינה.. לימים היא שלחה לי בחזרה את כתבי היד שלי ואמרה שאני יכולה להתמודד עם זה ולשמור. היא צדקה. שמרתי. כשהגעתי לטיפול כתבתי המון. יצאו ממני המון רגשות ושוב השמדתי. עד שהמטפלת הפכה להיות ארכיון :) אחר כך כבר הדפסתי ונתתי לה....היא אמרה שהשירים שלי והכתיבה מאוד עמומה, מאוד דסקרטית כזו. והבנו יחד שזה בגלל אמא שלא שמרה על פרטיות.... לא העזתי לקרוא לזה 'שיר' עד שכתבתי לאיזשהו פורם כתיבה והחלו להתייחס אליהם ברצינות. הייתי בשוק!!! גם המטפלת התייחסה אליהם בצד הרגשי אך גם התפעלה לפעמים וזה גרם לי למבוכה אבל גם להרגשת הכרה.. בקיצור היום אני קוראת להם שירים.הם נכנסו לקטגוריה הזו אצלי...אך עדיין מרגישה לעיתים שזה "סתם שירבוטי מילים, קשקוש לא שווה" וכשהעזתי לומר לך את הפנטזיה הזו (במבוכה רבה אמנם) לא ידעתי איך תתייחס...ורגשת!!!! נתת לי הרגשה של יחס, שאתה רואה שהשיר ראוי! שאני ראויה....כמה מביך אבל עכשיו תורי להגיד " חייכת" נתת לי הרגשה של כבוד!!! גם אם לא תעשה עם זה כלום. ולגבי קרדיט שטויות, תכתוב מיכל ;) או מיכ ;) ילדת האביב. וזה ישאר גם אנונימי. אודי, העיקר שנתת לי מקום של כבוד! ראויה ולא קראת לזה "קשקוש' ולא בטלת בהנף יד. תודה לך יקירי ואשמח אם תלחין כל דבר שפרסמתי פה עם השנים. לכבוד הוא לי. וואו... לא מאמינה. תודה 😍

הי מיכל, אני חושבת שנהדר שיכולת להשתמש במילים של אודי כדי להתחבר בתוכך לתחושת המשמעות בך, לדימיון העשיר, קול שקיים, אך אולי יש קול אחר שרומס אותו, והנה הוא נגלה ובנפח ואור. לו הייתי בתחום, אולי היינו חברות יחד והייתי מלחינה עבורך שיר. שירים. אלבום. מצרפות אלינו עוד א.נשים להפקה. אבל פה, פה אנחנו נשארים בפנטזיה. מגבלות הפורום. אבל כן נדמה לי שמימוש והגשמה מתחילים במשחקיות מסוימת. והנה היא. סוריקטה

מיכלי מאמי עוד פן יפה ומרגש שלך שלא הכרתי קודם לכן.. אגלה רק לך בסוד...שבעברי הייתי כותבת סיפורים לילדים שלי..דברים שהדמיון הילדותי שלי נתן ופרץ דרור...והם אהבו כל כך שביקשו שאעלה אותם על הכתב בצורה מסודרת.. חחחח אפילו עזרו לי להשלים פרטים ששכחתי..מעצם היותם מומצאים... ובאמת כך עשיתי..רק ש..פרצו אלי הביתה ..וגנבו כל מה שהיה חוץ מ..דברים קטנים וחסרי ערך באמת ..וגם המחברת עם הסיפורים שלי הלכה עימם !! לצערי לא יכולתי לשחזר אותם והם .....ןזהו... אז השמחה שלך על ההכרה של השירים ..כן יש להם מקום גם באם לעולם לא יפורסמו... נהדרת שאת שהעלת וכתבת ..תודה מאמי חטולית