אביב, כתבתי לך למטה, ואודי -

ואודי - כתבתי לאביב למטה. שני ניסיונות, והנה גם פה העליתי שיראו. שתראו. שיעבור עלינו השבוע הזה. לא מספיק קורונה ובא חמסין קטלני. ומה שלומך, אביב? סוריקטה

מצטרפת לדבריך סוריקטה יפתי חטולית

אני כאן מידי פעם ...מאוד בבועה של עצמי המון התכנסות פנימה התקופה לא הייתה לי טובה בכלל , מנסה בהמון אנרגיות לצאת מהבועה במציאות ...המון רגרסיה שמדוברת וגם המון דברים שצריכים להעשות לכן גם לא ממש מגיבה ולא כאן .... לעניין החלקים ושירה לא מסכימה שזה חייב לבוא מההתחלה עם הבנה ... תשאלי גם את אודי לא ממש קיבלתי אותם עדין יש חלקים שאני מתקשה להבין השינוי הוא בהתייחסות...לפחות אצלי כשהמטפלת קראה להם החלקים ההרסניים והמנטרה מולם הייתה שלילית ... זה רק חיזק את המקום שלי שפחד מהם פחד מההתנהגות שלהם האגרסיבית התוקפנית לא רציתי שיבואו כי הם הורסים לי ...הייתי בטוחה שתהליך הטיפול צריך לשנות אותם ....לחנך אותם ...לא הבנתי שזה בסדר לקבל אותם שהם לא רעים שהם חלק ממי שאני ... .כשהמטפלת היום מדברת וכן בהתחלה זה סמנטיקה של מילים ...החלקים הפגועים החלקים אצלי אלו נערות וחלקים גבריים אז הגישה ברגע שהייתה מטיבה גם אני התחלתי להסכים לקבל אותם .... בעיני ההתחלה היא סמנטיקה של מילים לא בשלילה כי אם בחיובי ניקח ילד בבית ספר שצועק ואימפולסיבי והמורה תצעק עליו ותגרש אותו מהכיתה הוא יטרוק את הדלת יעלב הסגר ויברח ....אבל אם המורה תגיד אני מבינה שקשה לך שמשהו לא בסדר בוא תדבר אני כאן ....לאט לאט הוא יפתח וידבר ...וזה הכוונה שלי לא יודעת אם מצליחה להסביר . פעם כתבתי על זה משהו למטפלים אני צריכה לחפש ויעלה לכאן ... וסוירקטה בקצב שלך את לא צריכה להתנצל עליו או להרגיש מולו לא נוח זה חלק מהעניין לקבל את הקצב שלנו את מי שאנחנו להפסיק להתביש מה שעברנו זה גהנום מגיע לנו ...אני היום במקום שחושב שאני לא צריכה להתנצל מול החברה החברה צריכה להתנצל מולי ....האמת שהמקום הזה גרם לי בתקופה של הקורונה להיחשף מול המון אנשי מקצוע במציאות ....כי ממש היה לי חשוב שהחברה לא תתעלם מאיתנו כי הסגר הזה גרם לנו מי שעבר טראומה בחייו נזק ענקי ורגרסיה מטורפת ... ..זה גם המקום שלמד לבקש עזרה ואפילו לנסות שוב ושוב עד שאצליח לגרום לשני להבין את המצוקה שלי לא לוותר .... אתכם בלב .....

הי אביב יקרה, המון המון תודה על ההסבר. הבנתי לגמרי ואני מסכימה ואיתך בזה. מזכירה שאני מטפלת בילדים ומאפשרת להם מרחב מאד מכיל וחומל לבטא את רגשותיהם (ובמיוחד כעס, קנאה וכד'), מזדהה ומבינה. עובד כמו קסם. לא קסם זו עבודת הקשבה (בין השאר) קשה מאד שנושאת פירות. כאן, אגב, מנסה להיות מדויקת ומסונכרנת. לגבי החלקים ההרסניים אצלי - נדמה לי שנטמע באיזה אופן שהם חלק ממני (ואני פחות מחבבת את החלקים האלה, וגם זה בסדר), אבל בשונה מהעבר, אין תקיפה מטורפת ומתמדת. יש גלים, אבל יש תיקון חלקי. מאחר שאצלי תגובות בדיליי - כנראה אבין מה התקופה הזו עשתה לי במרחק זמן. יכול להיות אפילו שנה וחצי. שמחה שאת כאן, כי יש לך לא פעם דרך להצליח לעזור לנו להתחבר לאזורים הרכים בנו. הלוואי גם לעצמך ובנפחים משמעותיים. סוריקטה

תודה על מילותייך לגבי התקופה כולנו כחברה וכפרטים עוד נבין מה קרה לנו ..הרבה תהליכים שעדין מוקדם לפרש להבין הרבה תהליכים דאנחנו עדין לא מבינים שחווים ...בהחלט זמן טראומה ....ואצלנו זמן טראומה מהיום שמתערבב קשות עם העבר . היום כבר הרבה יותר מתחברת למקומות רכים שבי תוך נראות למקומות הקשים אבל עדין העבודה רבה וכנראה כזו שלא נגמרת ....כן אבדנים ...לקבל את האבדנים זה אולי התחלה של להיות רך לעצמך ...סבלנו מספיק את יודעת אני חייבת לשתף אותך ...אני רואה תהליך מעניין ובריא לדעתי במה שקורה בקבוצה דווקא שאני פחות כאן בקדימה ויותר ככה לעיתים בתגובות מאוחרות מאחור .... שלך אביב

הי אביב, בהקשר לפסקה האחרונה האמיצה שלך - הייתי, שוב, מדברת על חלקים. אולי בעיקר על החלק המושיע שבנו. חסיד אומות העולם שכזה. אולי כשהוא פחות מתאבד על הצלה (ובעיקר כשהמצב הוא לא באמת איזו קטסטרופת ענק) ובמקביל אליו, אולי מתהווה דורשנות פנימית מסוימת - נוצר מצב רך יותר. חושבת כך לגבי עצמי, לפחות. ולאופן התנהלותי בעבר. והסביבה מולי. ומניחה שיש שרידים גם היום. מה דעתך? מוזמנת, אם תרצי. שלך, סוריקטה

אקרע אותך שוב מאוחר יותר אולי יבואו עוד מחשבות אחר כך אבל בגדול לא דיברתי עלי או על מושיע דיברתי דווקא על תופעה מעניינת שאני לא כאן בכלל את ושירה מעיזות לכתוב למעלה לקחת מקום לדבר כאב וחוזק לדבר את עצמכן ושאני כאן ....השיח פחות למעלה בפתיחת הודעות שלכן כי אם כהמשך להודעות אחרות .... כך או כך ....מרגישה ששהיתי כאן קצת יותר מימה שתיכננתי ... נחשוב על הדברים ונדבר בהמשך

זה נכתב עם כפפות ומסכה מהטלפון מהעבודה מצטערת ...כמובן שהכוונה שאני יקרא שוב מאוחר יותר ...נכנסתי לנסות להתרכז במה שכתבת וראיתי את השגיאה הנוראית הזו.... וואוו זה עוד סיבה שלא נמצאת כאן כמעט כשכבר מגיעה למחשב באמצע הלילה זה לשבת על עבודות ....סליחה

אביב יקרה, אני לא מרגישה את מה שאת אומרת ואני לא חושבת שהנוכחות שלך משפיעה על זו שלי... השיח שלי הצטמצם לאחרונה בגלל חוויה מטלטלת של הפרת פרטיות לאחר שיחה עם מוקד תמיכה. לא ארחיב. בכל מקרה, אוהבת כשאת באה. שלך שירה

הי אביב, כל הכבוד, ממש ממש, שאת משקיעה בעבודות - עניינים אינטלקטואלים מציאותיים. זה ממש לא קל ומצריך הרבה כוחות. שלך, סוריקטה