הי אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סוריקטה בדיליי, דיליי ארוך מאד. קראתי, אודי, את האסוציאציות הצליליות שלך - אסיף ואיסוף, שירה ושיגרה (גם שידרה פתאום חשבתי לי...). המקומות האלה, בהם אתה, למשל, מביא משהו מקורי משלך, יוצרים אצלי, לפעמים, לרגע, תחושת קירבה. הזמנה. ו אז הגעתי ל סוריקטה. הכי דומה לי ל סורי קטנה סוּרי ילדה, לכי מכאן, עוּפי, טוּסי לנו מהפרצוף, יאללה יאללה, סעי לנו מהעיניים. צאי. נו כבר. סוּרי. גירשתי את עצמי מהטיפול (במיינד, זה לא באמת קרה). למה? אם נחזור לרעיון בו התחלתי - רגעי טוב, רגעי טיפוח עצמי. חיבור. שייכות, אולי. גדול על הנפש. כתבו לי שבריחה אינה פתרון (משפט לעוס וטחון). לא ברחתי. סורי / קטה (<=פיצול)