אודי, סוריקטה וכולם....... .

אממממממ, התאוששתי מהדיכי שהיה....הוקל לי. הבנתי שאוכל ובעיקר פחמימות מרובות בכוונת זדון אצלי זאת דרך לומר " תראו אותי, רציתי שמישהו ישים לב הפעם ששמנתי. בעצם שבעלי....והסתדר בסוף והייתה לשנינו שיחה על הכל... בקשר להתנדבות או רצון לעזור שסוריקטה רצתה שנשתף.....אמממ, אני לא מרבה לשתף במה שאני עושה לטובת האחר זה קצת ככה...לא על מנת לקבל פרס ולפעמים גובל בפריאריות....רק אשתף שאני עוזרת המון לבת משפחה שלי עם ילדים קטנים שאמא שלה נפטרה והיא לבד....באה לקלח, ארוחות ערב וכו...וגם השבוע עזרתי לחברה שרצתה שאעבוד ביום חופשי שלי ואני בדרך כלל לא מסרבת. . כאלה. ועזרה להורים בקורונה משני הצדדים קניות וכו....לא נראה לי שונה במיוחד ממישהו אחר.... משהו אחר: מה אני עושה עם הרגשת הערך העצמי????? נורא קשה לי לעבוד על זה...להעלות אותו. להבין שאני בסדר, שאני לא טפשה, סתומה, דוחה ולא מסוגלת להיות אדם מתנדב טוב כזה...אני לא,! פשוט לא. כל מה שאני עושה כל אחד יכול. אני אף פעם לא אהיה מספיק טובה וזה כואב לי..