אודי וכולם ...החתיכה החסרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עכשיו תוך כדי תגובה לינשוף חשבתי לי שאם ברגעי בדידות וגל של כאב אני יקשיב לעצמי יחבק את עצמי ויזכיר לעצמי שהבור הזה של האין אמא , כנראה לא יתמלא אבל יש עוד חלקים בפאזל בעולם הזה ... נראה לך שתחושת הבדידות תהייה שונה . אני מניחה שהצביטה בלב תהייה שהתחושה הכואבת תישאר אבל אולי החוויה סביב זה תהייה שונה ואחרת . .. נראה לי שאני מתחילה את הבקרים שלי באמירהמול המראה ... "בוקר טוב אישה מדהימה אמיצה חכמה וטובה אני אוהבת אותך ואתך שיהיה לך בוקר ויום נפלאים כי מגיע לך " למה אני צריכה את האישור מבחוץ הוא לעולם לא ישמע אם אני לא יאשר את זה לעצמי ... נראה לי שאני מרגישה כמו ארכימדס בוקר טוב עולםםם
אביב יקרה מנסה להקשיב בפנים אבל מצוקה יש ובכי אין סופי.... אני מפחדת להתחבר...אולי יותר קל לא להצטרך את האישור מבחוץ.. את הקבלה מבחוץ... כרגע אני זקוקה לאישור מבחוץ אבל זה לא מונע ממני לנסות להקשיב בפנים.... מפחיד אותי לבד.... כל אחד והדרך שלו... ינשופים
נשמע לך שאמרתי שזה קל פשוט הבנתי כשכתבתי לך שזה בידיים שלנו שהלא נראה הוא קודם כל אנחנו שלא רואים את עצמיינו ... מי חושב שזה קל ....או פשוט ....הכי בעולם מבינה את הצורך של האישור החיצוני ....זה פשוט מחשבות שעלו בי תוך כתיבה לך למטה חיבוק
אביבוש כתבת המון דברים שגם אני מתחברת עליהם מדהים בעיני שכתבת מה את אומרת בבוקר מול המראה..מעולם לא חשבתי אפילו דברים כאלה על עצמי כמו שכבר אמרתי בעבר שאת פשוט מדהימה!!! ואם זכור לי ש..ארכימדס..הכל דבר שנגע הפך לזהב..או שאני בכלל מבלבלת אותו שוב עם מישהו אחר.. את אמיצה וחזקה יותר מכל מי שאני מכירה שאפו לך אשה מהממת חטולית
מרגישה כמו ארכימדס על הרעיון וההמצאה.....מתוך האמבטיה , אצלי זה היה תוך הכתיבה לינשוף ולא כתבתי שאני אומרת את זה כתבתי שזה מה שמהיום אני יעשה ....כי הבנתי שעד שאני לא אתן תוקף לעצמי שום קול חיצוני לא יחזיק יותר מדקה אז מנטרה לא מנטרה ....דרך ההגיון יחלחל לרגש ... את מוזמנת להצטרף אלי אחרי ברכות השחר ....להזכיר לעצמך כמה את מדהימה ...אם אין אני לי מי לי .... לא יועיל לא יזיק :)
אביב יקרה!!! החסר...ישאר חסר ורק אנחנו מנסות למלא..כנראה שהוא לא יתמלא לגמריי. אבל כן יש לנו יכולת לחבק ולאהוב את עצמנו. גם אני מנסה.. קדה מאוד. ינשוף ואביב כשיש חסך קשה למלאו אבל אולי ניתן קצת לחבק את עצמנו? טוב שאת אומרת מנטרות כאלה.. וחטולית, ארכימדס זה פיזיקאי, מתמטיקאי שרץ ערום מהאמבטיה כשגילה תגלית חשובה, האגדה מספרת שארכימדס רץ עירום וצעק בגאווה "מצאתי!" (אאוריקה), אחרי שגילה באמבטיה שחפץ שנמצא בתוך המים מאבד ממשקלו, בדיוק את משקל המים שהוא דוחה כשהוא שוקע.. החוק נקרא על שמו "חוק ארכימדס"....וכן יש את הסיפור על המלך שביקש שכל מה שיגע יהפוך זהב...זה משהו אחר. אביב התכוונה שהגיעה לתובנה חשובה. הלוואי שנגיע לתובנות חשובות.....חיבוק.
אהלן אביב, בוקר אור, אמנם עפי"ר איני מצליחה לומר לעצמי שאני יפה או טובה וכו', בעצם בואי נתקן, לרוב, אין גישה ברורה בזכרון לאלו. ויש הבדל בין השניים. הבדל שהייתי עומדת עליו - גם רופא הנפש שלי אומר שאילו לא היו גם חלקים כאלה לא הייתי פה היום. או לא הייתי מסוגלת לעבור טיפול בכלל ובאופן כלשהו לשתף בו פעולה לצד ההתנגדויות. אבל לעתים רחוקות מאד כנראה ישנה איזו תנועה מעין סמויה חסויה שמעידה על כך שבאיזה מקום משהו בי מרגיש שלמישהו אכפת (קרי לי אכפת ממני, אבל ברמה של אמא אמא וכו' וכו'). הכוח הפנימי - הלוואי והיה חזק כך, שאפילו אם העולם אינו מאשר (וגם זה קורה), דעתנו נותרת איתנה. בוקר אור, סוריקטה
הי אביב, נכון הוא שפעמים רבות הבסיס ליכולת שלנו לפרגן לעצמנו מושתת על המובים החיצוניים שקיבלנו בילדותינו... ואם יש את היכולת להעניק לעצמנו מנטרה טובה כמו שתיארת - זה נהדר. זה קצת בין החוץ (המראה) לבין הפנים (האמירה היא שלך). באמת ארכימדס... :-) אודי