פוסט חדש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/07/2020 | 04:34 | מאת: סוריקטה

הי אודי וחברות, חשבתי לי על סוף שבוע שעבר והפורום וההקשרים בראש שלי. חשבתי על היעדר זמני של הודעות, ועל החרדות שהובעו על ידי במבי ושירה. על העיתוי. העיתוי בו כל אחת מהן, במבי, שירה כן בחרה לכתוב. וגם התוכן. ההקשרים לאסון או מוות או חידלון. וחשבתי לעצמי על תחושת הפספוס, ההחמצה. דברים כאן והם לא מובנים מאליהם. לפעמים לכאורה יכולנו להשתמש בהם, כשהם כאן, וכשהם אובדים, המממ... אין. יש לי הרבה מאד החמצות בחיים. אבל כך יכול היה להיות. עובדה שהזמן מראה. זה עצוב. וכמו שאני נוטה לומר, מנסים להפסיק את גל ההרס ולקבל חלקיות, חלקיות לא הכי מספקת, אך אינה מאום ושום דבר בכלל. אנשים תמהים מדוע בחרתי בכיוון שבחרתי, שהוא עיסוק שההכנסה ממנו מזערית ולא בטוחה, ואין בה יתרונות של ותק וכד'. הם לא יודעים איך הייתי בעבר. והעבר הזה לא מאד רחוק. רופא הנפש שלי חושב שהעיסוק הזה, בשלב הנוכחי לפחות הוא נישה ייחודית לשכמותי. קצת מזליגה סיפורים מההיסטוריה. לפעמים יש הרגשה שזה מסוכן לי. מסוכן לנפש שלי לראות שהתכנים בחוץ. שורה תחתונה - רציתי לרגע שמישהו ידאג לי ויכין שתייה חמה. לא היה מישהו כזה. סוריקטה והבדידות

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2020 | 08:18 | מאת: מכל

יש החמצות בחיים, לכולנו . מי יותר ומי פחות. אבל הי, דברים תלויים גם בקלפים שחולקו לנו..או שלא חולקו כלל :( אז לא באתי לייאש אלא לעודד, ראי היכן התחלת ואיפה את היום!!!! דרך החיים שבחרת והצלחת! כן! את סיפור הצלחה למרות מה שאת חושבת. אני חושבת שלתת מעצמך ולילדים בגילאים הכל כך צעירים זאת העבודה הכי חשובה!!!! הבעיה שהסביבה מתייחסת לזה אחרת ונכון זה מתבטא במשכורות נמוכות. במקביל לעובדות סוציאליות פשוט נורא!!!! איזו עבודה חשובה ושכר כל כך נמוך....אז השכר שלנו לא מתבטא בכסף אבל יש לו ערך חשוב מאין כמותו!!! חינוך זה המקום להשפיע! את יודעת כמה אני נהנית וגאה לראות תלמידים שלי, חיילים! סטודנטים! וכו' גם את סיפרת על ילדים שגדלו וראית אותם. זה ממלא ואת יכולה להיות גאה שאת חלק מחייהם, מחינוכם! את שותפה מלאה לחינוכם!! וזה המוןןןן! אז נכון יש החמצות בחיים. יודעת כמה פעמים חשבתי על החמצות שיכולתי להרוויח יותר, לעשות יותר, ללמוד ולהתפתח. אבל החיים הובילו אותי למה שאני היום. ואני לא כלום!!! הגיע הזמן שנסתפק בהישגים ולא בהחמצות( אומרת זאת לעצמי גם) וכיבוד הורים זכית!!! לי נורא קשה העיניין הזה..עדיין...ומכבדת אבל מעדיפה להתרחק ולכבד את הוריי בעלי. להם עושה קניות ועוזרת..להוריי פחות..כעס כזה עדיין. מקווה שישתנה ואתרכך..הלוואי שהייתי יכולה כמוך לחמול עליהם..להבין אותם יותר. קשה לי.... אז את שווה!!! וראויה !!! והשגת המוןןןןן ואת נמצאת בעבודה מאוד ערכית!!! ובין החשובות שיש!!! ןעשית צעדי ענק! ואת עושה חיל!!! המשיכי כך!!! אוהבת ומעריכה את השיתופים שלך כל כך. אומץ!!! אוהבת, מיכל.

13/07/2020 | 09:08 | מאת: אביב 22

את יודעת יקרה את אמיצה את חכמה את רגישה ואת כל כך יפה מבפנים .... חלקיות מאוד קשה לקבל אותה אבל כשמקבלים אותה זה לא אומר שאי אפשר לשנות אותה לדעתי ניתן תמיד לשנות וגם קורים שינויים ..אולי לא בקצב או באופן שאנחנו רוצים אבל זה קורה שולחת חיבוק וכוס ספל חם ומהביל ...נכון זה חלקי ומרחוק ולא כמו ספל אמיתי אבל את לא לבד .... אוהבת ואתך ושמחה שבאת , אביב

13/07/2020 | 19:24 | מאת: סוריקטה

תודה, יפות שלי 💖 סוריקטה

13/07/2020 | 20:46 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי מאמינה שאת עובדת בעבודה שהכי מתאימה לך הכי מפני שאם לא היה לא היית ממשיכה בה כל השנים יפה שלי באמת בדידות כואבת אך את כבר למודת נסיון וחכמה שיודעת אייך להתמודד עם הבדידות הכואבת לא יודעת להתיחס לשאר הדברים שכתבת מוטרדת מידי עם הבעיות שלי חיבוק חטולית

הי סוריקטה, אל מול הבדידות, החלקיות והחסר, אפשר להעמיד את ההזדקקות וההשתוקקות, גם לשתייה חמה. אני בעד. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית