הכי קשה....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
החוסר אונים וחוסר שליטה מול גופים גדולים דורסניים שפוגעים ביקר מיכול בילד שלי ...והידיים שלי קשורות ולא יכולות לעזור ... המדינה הזו על שלל שלוכותייה איבדה את הדרך ...זה עצוב שזה מה שאני מרגישה ...ועצוב שזה מה שילדי לומדים לא חינכתי אותם ככה ...חינכתי לאהבת הארץ לנתינה .....אבל זה רק הולך ונעשה יותר גרוע בחיים לא חשבתי שאני יגיע למצב הזה ...
את צודקת המדינה הזו איבדה כיוון כבר מזמן לצערי הילדים שלי שהו באילת בשבוע שחלף והתברר שהיתה שם חולת קורונה מאומתת !! בלאגן שלם עם בדיקות וכולם עכשיו בבית בהסגר וכבר חשבנו להתראות בשבת אח"הצ גם זה כעת נמנע מאיתנו.. לא יודעים מתי יתקבלו התשובות וכולנו בלחץ חטולית
הי אביב, מסכימה איתך שזה נורא... והחוסר אונים... איתך, סוריקטה
אביב יקרה אני לא מבינה בדיוק על מה מדובר אבל אני מבינה את החוסר אונים וחוסר שליטה מאוד.. וכאשר מדובר בילד שלך אין לי ספק שזמערער ברמות שאי אפשר לתאר.. זה מחזיר אותנו לחוסר אונים וחוסר שליטה של אז.... איתך בלב תמיד
הי אביב, זה נשמע מתסכל ביותר. ואחד הנוראיים זו התחושה שאינך יכול לעזור למישהו שיקר לך. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
