אודי ........

אני מתרסקת לאט לתוך עצמי מגיעה לפגישות ונסגרת לא יכולה לדבר מילה לא בורחת למרות שהשיח ממש מתחנן ללכת היום החא שאלה אותי /אותם מה יקרה עם נלך מה יהיה בחוץ .....שתקתי ידעתי וגם היא ידעה שזה יגמר בהרס עצמי ובכאב שאני יגרום לעצמי הקורונה הזאת הורגת אותי לאט לא עומד במתח בלחץ שבא איתה פוחדת להדבק פוחדת להדביק את חסרי הישע שאני מלווה שגם ככה מצבם בכי רע .... אני מתרסקת לתוך עצמי ולא מצליחה להרגיש אותה . זה עצוב כי אני יודעת שהדפוסים של אז שאסור לדבר נמצאים גם עכשיו מעניין שדווקא בהודעות הצלחתי לשתף למה אני שותקת ומה קורה בפגישות ....פגישה שלמה בלי אף מילה .. ככה כבר מעל חודש ... ואודי .....עצוב לי חיכיתי כל כך לרגע הזה המשפחתי , שנה שלמה מחכה לזה ..... אין לי כוחות יותר להחזיק את כל העולם שלי ....הכל משנה צורה וזה מפחיד כל כך ...