הי לכולם ...

חוסר מילים ולא ממקום רע בהכרח כתבה סוריקטה...ומיכלי כתבה שאנחנו מקשיבים בקריאה ...אהבתי את שתי האמירות הללו מאוד ...אהבתי גם את לקיחת היוזמה שלך שירה ואת האמירה הנכונה שהפורום צריך להיות מוזן כמונו ... זה שוב מראה עד כמה הקבוצה הזו צמחה. לא כל שקט ישר אומר שלא מתעניינים (אוהבים אותך מאוד חטולית ) זוכרת כמה שקט כאן היה מפחיד אותי, חוסר תגובות היה מפרק אותי לרסיסים בעיקר אם כתבתי שקשה לי , שהקבוצה מתפרקת שלא יהיה מקום , שלאודי קרה משהו ...שלבנות קרה משהו ובעיקר שמי שלא כאן חייבים לעזור לה לחזור .... ותמיד שאני נופלת לרגע למקומות האלה אני נזכרת במילים של אודי שעברנו כבר קשיים ודברים מסתדרים כמו שצריך ,וגם לגבי מי שלא כאן ובשקט אם ניתן לו מספיק מרחב וזמן הוא יחזור. אני יודעת שזה תהליכים שאני עברתי תודות לטיפול ..ולכאן מיכלי יקרה , מבינה מאוד את הקושי את הטלטלה וזה שדווקא עכשיו את חשה בה. זה לא מפליא , כולם בבית אין עבודה אין פינה לעצמך לנפש שלך לשייט לנשום ...חופששש... מציעה לך כן יחד עם זהירות מרבית בגלל המבחן של הבן ...למצוא פינה אגם טיול יום כזה שתשמרי על ההנחיות ובכל זאת תנשמייייי חופשששש ....כי מחכה לך שנה לא קלה בעבודה , לא פשוט היום לעבוד עם ילדים אף פעם לא היה פשוט היום הרבה יותר מאתגר .שולחת חיבוק וכוחות חטוליתוש מתוקה אך החיים החיים ....מכירה את הכאב הזה סובלת ממנו בזמן האחרון ברמות אחרות ....נראה לי שבכל המרוץ הזה מלא הלחץ שאת עושה את קצת נשאבת לתוכו ושוכחת לנשום....ונגוף משלם את המחיר על חוסר הנשימה . את כמו דואגת המון לעצמך ורצה להמון רופאים ומצד שני נוטה לשכוח לנוח לשכוח לנשום לשכות להיות רגע עם עצמך, כן זה זמן קורונה והיא צודקת היא רצתה לתת לך מחמאה ענקית שאמרה לך על המטופלים האחרים ...(אני לא עושה גם בדיקות שאמורות להיות משמרי חיים כרגע מהפחד אז נראה לי שכן מגיע לך שק של צלשים ואליפותתתת )מניחה שאם הייתה אומרת לך חטולית כל הכבוד לך את אמיצה , יש לך כוחות ככה לעלות על האוטובוס לסוע כדי לנסות ולדאוג לעצמך לקצת שקט זה נפלא שאת דואגת לעצמך ולא מוותרת עלייך זה נפלא שאת דואגת שהמשפחה הסובבת תיראה אותך ותיקח אותך שצריך ...זה היה מרגיש לך אחרת ...בחירת מילים לא משהו אבל קורה לטובים מכולם ....ואני חוששת שהזמן קורונה הזאת יושבת קצת גם על השלב בטיפול שקצת מתרחקים מהתלות שדי מפחידה אותנו ..ואולי אני טועה , בכל מקרה אהובה תעשי מה שהכי נכון לך ..עבורך חיבוק ענק ענק . סוריקטה אישה יפה כל כך ...התחדשת מעניין במה נשמת עם תשתפי ..תקופה לו קלה תקופה הקיץ החום בחוץ , המעברים התזכורת הזאת כל פעם מחדש על החוסר הוגנות בעבודה מהסוג שלך על חוסר הקביעות במקום אחד ואיתם חוסר התנאים (מרשה לעצמי לשאול אם תירצי ארחיב איך נראה לי שבכל זאת ניתן לעשות משהו שאולי כבר עשית לשמור ולהבטיח את עתידך) ובכל הכאוס הזה מתנת קורונה אחת עבורך ......המטפל כאן ולא תקופה ארוכה גם בלעדין אני משערת :) - (כן אני זוכרת ) לך ולמיכל לגבי טעויות הקלדה אליהם ניתן היה להגיד מה פרוייד היה אומר על זה ....אני לעומתכם כבר יודעת שאני עלולה למצוא טעויות נוראיות כי תלוי באיזה סוג של ערבוב חלקים הייתי ...ואז הדיסלקציות שלי מופיעות ברמות שונות - לא נורא למדתי לחיות עם זה וזה לא לוקח ממי שאני ...אהבתי מאוד את התהליך שלך מול הטעות הקטנה הזו ...זה נפלא שאת מסתפקת כבר בפחות הגיות ומשחררת , ואני יודעת יקרה שלי שבמיוחד עם האספרגר זה לא דבר של מה בכך לשחרר את המילים ככה כמו שהם ...חיבוק אוהב , תשמרי עלייך וזה בסדר שקצת עצוב ויש חשש מהבאות זה אומר שאת אנושית ולא רובוט ..אבל במבט קדימה (להתחדש) ולא במבט כמו פעם לאחור של (הרס) ...מניחה שגם השיח לאחרונה במקצועך לא נותן כוחות אם תירצי לשתף איך את שם כשסערה כזו מתחוללת מסביב גם ברמה המקצועית וגם באישית(טריגר) אני כאן להקשיב. ושירה אהובה שמחה שהגעת גם אם להזין אותנו ...עכשיו כבר מותר לך להזין גם את עצמך כאן ...בואי מידי פעם ככה בלי מילים או עם קצת ...רק סימן שאת כאן זה שומר על פתח לתקווה לאמונה שאת ראויה שמגיע לך שאת לא מוותרת לגמרי על עצמך :) חלום ....ואוו יקרה לא תאמיני חשבתי עלייך השבוע חשבתי על עוד כמה אנשים אבודים מכאן שממש התגעגעתי לקולן ...(הי גולם , סנופקין ,מזכירה אותכן כי אתן נעלמתן כשסער כאן והשקט לא מזמין במיוחד ובכל זאת רק שתדעו התגעגעתי באמת ) ואודי פשוט תודה על היותך מגדלור אמיתי בדרך ....פעם כשאני אכתוב את ספר המסע שלי ....אתה עם המון משפטים שחרוטים לי בראש בהחלט תהיו שם .... ועלי ....תקופה לא פשוטה והגוף מגיב בהתאם למה שעוברת אבל בהחלט עם כל הקושי אני במקום טוב הרבה יותר מבעבר ....מחוברת יותר מה שעוזר להאסף מהר יותר . השינוי האמיתי שלי התחיל ביום שהפסקתי לראות בחלקיי אוייבים וכשהסכמתי לקבל את היותם חלק ממני היום אני קבוצה שלכל אחד יש תפקיד :) (מזכיר לי אותך במבי - אוהבת ) תשמרו על עצמכם , תהיו טובים אליכם .... אוהבת ואתכם בקריאה בלב בשקט וכאן אביב

היי אביב יקירתי....וואו. לפעמים כשאני חושבת עלייך (כן, זה קורה) את מזכירה לי את צופית גרנט שאני ממש מעריצה. הפעם הזכרת לי אותה שוב... תודה יקרה על מילותייך( לכולנו לא רק לי) ואכן השבוע נפגשתי עם המטפלת וראי זה פלא גם היא הציעה לי לצאת מהבית למקום כזה שקט, מרוחק בלי פחד מבידוד לבני. אז שתיכן אלופות!! וצודקות, אני תקועה בבית המוןןןןן פשוט לא יוצאת. באשר אלייך את נשמעת במקום טוב כרגע וכמו תמיד ממשיכה באומץ❤ תודה שכתבת.

היי אביב טוב לראות אותך כאן.. מאמינה לך שכתבת שהשינוי התחיל אצלך כאשר לא ראית את חלקייך כאוייבים.... אוהבת, ינשופים

הי אביבונת, מחשבות של בינתיים, כי באמת עייפות, של כולנו, ואנחנו לא מגיעים לעצמנו, די קטלני... חשבתי על השקט, שלא תמיד חייבים למלא אותו ברעשים, כדי שכביכול יהיו קולות רקע, בגלל החרדה שהשקט / מחשבות / התקרבות לרגשות מעוררים. אני כן חושבת שאותו צד ממשיך וקיים. זה שהשקט מרגיש מאיים עליו, אבל - יש מולו קול, שקיים אף הוא, שמתגבר עליו. זה גם בהקשר החלקים שאינם אויבים. הם שם, ומנסים לאזן בינהם. לגבי העבודה אצלי - נראה לי שהתיישרתי עם הזכויות עם השנים (שנים... כולה בשנתיים האחרונות) ולמדתי. מניחה שיש עוד. הקצבים שלי איטיים ברמות. גרוע יותר ממה שכונה כאן דחיינות. לגבי השגיאות וטעויות ההקלדה - אני מכירה שקורה, למשל, לך - לא חושבת לי רק 'מה פרויד היה אומר על זה', יודעת גם להתייחס בסלחנות. אני יודעת שהטעויות נובעות מקושי עצום, פירוק ובלבול. או עייפות ועומס. נתתם לי רעיון - אולי נלך היום לבריכה אקולוגית. במבי - גם אני מזמינה - בואי אלינו בגלוי. בוקר אור, שלכם בלי הגהה נוספת, זה מה שהספקתי, עוד מעט יוצאת לעבודה. סוריקטה