כבר כתבתי פה היום... אבל מרגישה כל כך רע...........

ניסיתי לכתוב למטפלת. היא כתבה שאזכור שזו לא אותה ילדה.הן דומות ממש! אין לה זמן לשוחח. וגם לא תהיה פגישה שבוע הבא כי היא לא יכולה( משהו משמח מאוד בשבילה..ואני שמחה עבורה אבל באסה לי. היא עסוקה) ההורים שבאו אליי הם אותם הורים....אני במבנה אחר..בכלל לא ידעו שאני שם וגם אני לא ידעתי שבאו אליי... המבט של האב כששאל אם אני זוכרת...איך אפשר בכלל לשכוח???? בגלל הסיפור הזה באתי לטיפול..הכל נפתח. ועכשיו הילדה הזו קופי אחותה!!! עובר עליי יום קשה במיוחד!!! מרגישה אשמה גדולה. שאז לא עזרתי ולא לוויתי כמו שצריך היה..כי כאמור הייתי במצב של....לא יודעת...קשה. מפחדת...רוצה לעבור גן....לא אעבור..אבל...ומרגישה שלא אוכל לשמור על הילדה הקטנה שלהם( סתם תחושה לא רציונאלית אולי....)אולי הטיפול עזר בהבנה אבל האשמה לא עוזבת אותי. גם על הילדה הקטנה שהייתי.. הכל מתערבב....

מיכלי מאמי התאמתת עם כאב מהעבר שבא והציף מחדש אני בטוחה שאילו יכולת בעבר לנהוג בדרך אחרת בטוח שהיית עושה כך מאמינה שעם הנסיון שרכשת עם השנים תהי הרבה יותר אסרטיבית ובעלת יתרון על פני העבר פשוט מאמינה בך חטולית

תודה חטולית....לא יודעת כבר כלום!!! אני רוצה לברוח לפני שהם יברחו ממני.. הם נשארו אותה סנה אך עזבו לגן אחר בסוך השנה. היא לא המשיכה שנתיים. וזה מובן ממש!!!! וגם הפעם אבין אם יברחו.. ואולי זו פרשנות שלי??? לא יודעת.

מיכלי מאמי לא רואה סיבה למה שיברחו ממך גם הפעם הרי הגיעו אליך באופן מכוון נכון..כי רצו אותך כך לפחות מרגיש לי תראי שהכל יהיה בסדר וגם את תהי בסדר ותהיה לך שנה נהדרת כי את נהדרת חטולית