לחץ נפשי.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב בחורה בת 21 אחות מוסמכת חדשה יש לי פחד גדול ממחלות ובתקופה האחרונה מקורונה באופן ספיציפי ובכלל בתקופה האחרונה מרגישה עייפה נפשית (כי היה לי קשה בלימודים וסטאג' ואחר כך ממשלתי אשר נדחה בשל הקורונה ונתנו לנו חעבוד עם היתר זמני ואז ביטלו וקבעו ממשלתי חדש ועם כל הלימודים והבלגן הרופא חשד שלאבא שלי יש סרטן הלבלב אז גם כל נלחץ מהבדיקות שברוך השם הכל יצא תקין אבל זה לחץ נפשי עצום ) עכשיו לפני כחודש התחלתי לעבוד כאחות בבית חולים ואיך שהתחלתי אחרי שבועיים הודיעו לנו שהמחלקה הופכת למחלקת קורונה ואז נכנסתי לאין סוף חרדות ופחדים לפני שבוע היתי עם אחת האחיות שהיתה בלי מסיכה ואז התברר שהיא חיובית לקורונה לא הפסקתי לחשוב על זה פחדתי פחד מוות מלהיות נשאית 😖 דברה איתי אחות זיהומים ולאחר כמה בירורים אמרה שלא היתי איתה מספיק זמן ואין צורך שאהיה בבידוד, ביקשתי בכל זאת בדיקת קורונה ולא הסכימה הכנסתי את עצמי לבידוד יזום שלא אדביק חס וחלילה את ההורים ב3 ימים הראשונים לא עשיתי כלום רק ישבתי ושכבתי במיטה יום לאחר מכן עשיתי קצת פעילות גופנית (כמובן שבראש כל הזמן עובר הסרט שאני חיובית) ופתאום הרגשתי חולשה חזקה בכל הגוף וכאב שרירים כל כך חזק שאף פעם לא הרגשתי בעיקר ברגליים וכל החרדות והלחץ התגברו (אולי זה סימן לקורונה?) אחרי יומיים הכל עבר לא פיתחתי קוצר נשימה או חום או שיעול .. השאלה שלי האם יתכן שכאבי השרירים שחוויתי הם חלק מהלחץ הנפשי שאני חייה בו ? או שבאמת זו קורונה ? אני חווה הרבה בלגן בעבודה גם , חלק בבידוד , פעם פותחים את המחלקה , פעם סוגרים , אי וודאות מוחטת !! אשמח לשמוע מהידע שלכם ונסיונכם אם כאב שרירים יכול להתחבר לסטרס ואיך אפשר להתפטר מלחץ נפשי כל כך מוגבר ופחד פעם הרופא המליץ לי לקחת רילקסין אבל גרם לי לחולשה יותר מדי ולירידה בלחץ דם לכן אני לא לוקחת נתנו לי פעם ציפרלקס והפבקתי באישור הרופא אחרי חצי שנה יש לציין שחלק גדול מהמצב הנפשי שלי הןא כתוצאה מהלימודים שלי (היה לי מאוד קשה הרבה ימים ולמידה ומבחנים בלי סוף ועבודה...) בקיצור אשמח לעזרה ותודה רבה לכם וסליחה על החפירות
הי, מילות עידוד - את צעירה מאד, ולנפש יש עדיין גמישות גדולה יחסית - אז שולחת לך תקווה. מקווה שהימים העמוסים והלחוצים האלה יהיו מאחורייך. אפשר היה אולי להפיג חרדה אחת בידע בבדיקת קורונה, אם רק היו מאפשרים לך :-/ טוב שאת דואגת לעצמך וחושבת על קבלת סיוע ונעזרת ולא דוחה. זה אולי כבר חלק מהדרך הנכונה. אולי לא להפטר לחלוטין מהלחץ, אבל להפחית את מידת הסבל, או לקבל אותו באופן זמני וקצוב. גם משהו. סוריקטה
שלום לך, הן הלימודים, הן העבודה והן התקופה - כל אחדש מהם מהווה גורם לחץ, וכשהם ביחד - אז זו בכלל 'חגיגה'. לדעתי היטבת לתאר את החשש שרבים חווים: להיות נשא שמדביק אחרים. כל מה שתיארת טבעי, ואני מקווה שבמקום עבודתך יודעים גם לתת את התמיכה הרגשית שהצוותים הרפואיים זקוקים לה. באשר לתגובת הגוף ללחץ: זה בהחלט אפשרי וקורה, שהגוף 'מייצר' תסמינים מסיבות נפשיות... אני מציע (מניסיון שלי בעבודה במערכת הרפואית) שתבקשו מהאחראי/ת עליכם להיפגש עם איש או אשת מקצוע שילווה אתכם קצת. זה חשוב ביותר. אודי