מיואשת ומאוכזבת כבר מבני אדם

מאז ומתמיד היה לי קשה לשמר חברויות. אני יכולה להיות בנאדם מאוד כיפי קופצני וחברותי אבל אני נוטה לפתח ציפיות יותר ויותר גבוהות ככל שהחברות שלי עם מישהו או מישהי מתחזקת. ובסופו של דבר תמיד קורה משהו שמרחיק אותם ממני. פעם הייתי רבה עם חברה או ידיד ואיכשהו היינו בסוף חוזרים לדבר. אבל היום זה כבר הפך למצב שאחרי ריב אחד שלי עם מישהו או מישהי הם פשוט מסרבים לחזור לדבר איתי לא משנה מה. ויותר גרוע מזה- גם כשהם אשמים בריב הם לא מוכנים להודות בזה בטח שלא להתנצל. תמיד אני מוצאת את עצמי מתנצלת בפני חברה או ידיד אחרי ריב (במידה ופגעתי כמובן). אני מודה די מהר בטעויות שלי. אבל עדיין מרגיש לי שאנשים לא רואים את הצד שלי. או שאני מפספסת פה משהו. למה אנשים מוכנים לוותר עליי בכזו קלות? לדוגמה היה לי בתקופה האחרונה חבר טוב שידע שאני בתקופה מאוד דיכאונית בחיים שלי (אני אחרי פרידה מזוגיות של 3 וחצי שנים והיחסים שלי עם אמא שלי ואחיותיי ממש לא בריאים במיוחד מאז שאבא שלי נפטר לפני 5 שנים) והוא ממש תמך בי הוא היה בא אליי היה מזמין לשנינו אוכל או מביא בקבוק אלכוהול היינו יושבים ומפתחים שיחות נפש. והיום היה לנו ריב הכי מפגר על משחק מחשב! ואחרי הריב הזה כתבתי לו שההתנהגות שלו היתה לא בסדר ושאני מצפה להתנצלות. התגובה שלו היתה מאוד תוקפנית ומגעילה. למרות זאת עניתי לו בצורה מתונה וברורה. אחרי שעניתי לו הוא רשם שנמאס לו ממני ושהוא בעצמו כבר לא רוצה את הידידות הזו... אני כבר מיואשת כל כך מבני אדם. אין לי יותר אמון באנשים, אין לי יותר אמון במערכות יחסים- מכל סוג שהוא! בכל פעם שנכנס מישהו חדש לחיי אני מתאכזבת או נפגעת ואני בנאדם מאוד רגיש אז אני לוקחת קשה דברים. ומרגיש לי שלא משנה מה אני עושה- אנשים פשוט לא מבינים אותי. ומוותרים עליי מתוך יאוש. אני מרגישה חסרת כל משמעות ביקום הזה. ובבקשה אל תציעו לי כדורים כי ניסיתי... מה אתם חושבים שהבעיה שלי יכולה להיות ואיך אני פותרת אותה?? עזרו לי בבקשה

היי. אכן מצב שנשמע לא קל בכלל... אבל כשאני קוראת אותך אני מרגישה המון אשמה על הצד האחר. הם האשמים...האם ניסית לשאול את עצמך למה? כשמתנצלים אומרים סליחה על מה שאנחנו עושים. על החלק שלנו ולא מבקשים התנצלות מהצד האחר. לוקחים אחריות על הטעויות שלנו. את כתבת שאמרת לאותו בחור "שההתנהגות שלו לא בסדר ואת מצפה להתנצלות" חישבי מה היה קורה אם היה אומר לך שההתנהגות שלך לא בסדר והוא מצפה להתנצלות??? אין פה כוונה להתנצלות מצדך...איפה את ??? היית כועסת בוודאי.. לקיחת אחריות והסתכלות במראה..סליחה אם נשמע קצת בוטה מידיי אבל ביקשת עזרה...בהצלחה.

באמת מתסכל המצב הזה שבאמת את לא יודעת מה רוצים ממך... ולאבד את אמון הסובבים זה מאוד לא נעים.. כן המלצתי שתקחי איזה חבר /חברה שאיכשהוא אפשר לסמוך עליה או מספיק הוגנת בשביל לעבד איתך ולשקף לך אך זה נראה מהצד המצב שלך מה גורם לכך כי יתכן שיש פה איזה חוסר תקשורת בניך בין הסובבים אותך .. ואגב פעמים לא משנה מה אנו אומרים אלה איך אנו אומרים .. תבדקי את עצמך האם הטון, שפת הגוף, סגנון עברת המסר שלך הוא כאדם אוהב או כאויב.. לפעמים זה עושה את ההבדל.............. ואחלה חג .