איך מתמודדים בתקופת הסגר..

המרחב, השחרור, וחופש הבחירה, הם אבני היסוד בחווית העצמי שלנו.. האדם מרגיש את עצמו מבטא את רצונותיו ומקבל דרור לנפשו רק בהינתן היכולות : לנוע לעוף לחוות ולעשות כול שנפשו פנימה משתוקקת מרגישה ורוצה הביטוי הכי טוב לנפש הוא חופש הבחירה וחופש התנועה.. ואיזה קשה שבלית ברירה סוגרים אותך / עליך מחלטים לך ואף מאימים עליך גם בקנסות עם תנשום את המרחב שאתה כול כך אוהב, לך תשה הרגלים שהורגלת אליהם לריצת בוקר שאיננה לקנות איזה בגד להשויץ איתו או שסתאאם פתאום בא לך לעוף למרחב האנושי.. ולא. אתה לא יכול תישאר בבית... האאאא נכון מבעאס.. מסגרת- כמה מאיתנו אוהבים אותה באמת כמה לפעמים בא לך לבעות במחויבות ואחריות המתמשכת .. לראות את הגוזל שעף לו מבעד החלון ולשיר לו "עוף גוזל חתוך את השמים.. פשוט לקנא.. שיהיה חג שמח לכולם ולא נישכח שבסוף השמחה היא תלויה אך ורק בלב שלנו את זה אף אחד לא יכול לקחת ...

הי יקי, חסום, אבל לא טוטאלי ואפשר למצוא כיצד לנהוג באופן חלקי בדומה למוכר. זה בסדר לרוץ. זה בסדר להגיע לנתיב הריצה באופניים. בסדר לשהות בטווח מוגבל, אבל כן אפשר אוויר (עם מסיכה). בגדים להשוויץ זה בכל מקרה לא התחום החזק שלי, אז עם זה דווקא קל לי. ובבידוד - אפשר לגדל צמחים ולהשקות ולטפח, למשל. אפשר לעשות מוזיקה, יוגה, יצירה, משחק. מה דעתך? מה יכול להתאים לך? סוריקטה

היי יקי, בהחלט קשה.... גם אני מרגישה בכלוב... אבל להגיע לשמחה מהדברים הקטנים מומלץ. הלוואי🙏סוכות זה חג לשמוח. " ושמחת בחגך"...נשתדל. אצלינו זה מתבטא בעזרה הדדית.. בהצלחה

הכל נשמע כמו שכולם אומרים על מצב הסגר על חוסר החופש על ....תלונות בלי סוף... לבסוף רואים שגם רמת התלואה יורדת כמעט לרבע מהכמות שהיתה וזה כבר טוב בעיני ואקח במיוחד את מילות הסיום שלך "השימחה תלויה אך ורק בלב שלנו ואת זה אף אחד לא יכול לקחת לנו " בנימה אופטימית זו מברכת גם אותך ושמחת בחגך והיית אך שמייייח !! חטולית

המדהים הוא שמכח ההרגל אנו תולים את השמחה והמרחב במה שהורגלנו במשך השנים.. חג=אירוח שמחה=תלות במשהוא חיצוני חופש=יציאה למרחב וכו' ההרגלים שלנו יצרו תלות בדברים שלא בשליטתנו ולכן אולי טוב שנפנים ונתרגל למצאו את הטוב והשמח בעיקר במה שבידנו.. וע"ז נאמר תגיד תודה שאתה נושם כל השאר זה בונוס....