המילים האלה

אתם יודעים, אני נכנסת לכאן ואין לי כוח לכתוב. ממש במאמץ מריצה את האצבעות. שכן תישאר איזו עדות. הסביבה, בזמנים אלו מרגיש סוגרת עלינו וסוגרת עלינו וחונקת ורמות של שקרים וחוסר הגינות שאיני עומדת בהם. כלומר, אני כן, כי אני כאן, אבל הבנתם. חבריי היקרים והטובים מתכננים כל אחד רילוקיישן. הם יכולים. :-( מוזכרות פה לעתים קרובות מילים כגעגוע, הזדקקות בריאה. את הביטוי השני אני בכלל תוקפת עדיין. תראו כמה שנים. געגוע אני מצליחה להרגיש, אבל הוא נעלם. ממקום העבודה הקודם שלי אפילו לא יצא להיפרד כמו שצריך, פתאום הפסיק לו כך בגלל בידוד. ונכון שכנראה ניתן יהיה להיפגש בעתיד, אבל לעיתוי הייתה חשיבות. קשר כזה עמוק ואינטנסיבי מת לי בפנים. גם ככה בסוג עבודה כמו שלי נעים מקשר צמוד ולפעם ב וכמעט בבת אחת. רוצה לצעוק 'די'! עם קול. לו יכולתי. סוריקטה

הקורונה לקחה את הקשיש שטיפלתי בו בקצות אצבעותיי. החמלה היחידה אולי לה זכה בעולם. בית אבות ביישוב אדום... הידיעה הזו חיסלה אותי. מאד. סוריקטה

יפה שלי געגוע מילה שנושאת המון רגשות טובים כל כך מבינה אותך כך מרגישה גם כשלא יכולה לראות את המשפחה המורחבת שלי ..כן עצוב נורא לעזור לך לצעוק??? חטולית

יפה שלי מצטערת לשמוע הנה דיברנו על געגוע ... ברוך דין האמת חטולית

סוריקטה יקרה משתתפת בצערך העמוק. האיש זכה לכל כך הרבה רגעי חסד ממך. ומה שכתב לך יקי שם למעלה נכון ומרגש. איתך שירה

הי חטולית, אני לא מצליחה להרגיש געגוע כמעט. וממש לא עכשיו, לצערי. היום אני במצוקה. גדולה מאד. היום אני רוצה תמיכה. ולא מבינים אותי. אולי עם זה הכי קשה לי. שלא מבינים. לילה טוב, סוריקטה

הי שירה, שלחתי לך הודעה לפני כמה שעות, איני בטוחה שנקלטה במערכת, אבל היה ניסיון כזה. עייפה מלחזור לשם שוב, ולא יודעת אם ומתי אוכל. יש הדיפה של קבלת רגעי חסד ממני עצמי לתוכי. המשאלה שיבוא מבחוץ, ברמות ההבנה שאני מחפשת, בסיכוי סביר להתמזגות בלתי מתפשרת או משו, מאד חזקה, וכנראה, כפי שכבר כתבתי, לא ריאלית, או, לפחות, לא בריאה. נזקקות בוגרת ובריאה - גם כן מושג. כמו הקבוצה צמחה, כמו להיאחז, להישען. נו, קלטתם אותי כבר, אני עם התלות והפרידות. סוריקטה בימים קשים

יקירתי, משתתפת בצערך. עצוב לשמוע. את נתת לו הרבה. הייתה הרבה חמלה מצידך. את אדם מדהים! והלוואי שכבר תפנימי את כל הטוב הזה שבך. מקווה שיבינו אותך בסביבה הקרובה. חושבת שכאן יש הרבה הבנה.

עניתי אך לא עלה משום מה... כל כך מבינה את הצורך בהתמזגות חזקה. רעב קשה מאוד. וקשה לי לכתוב יותר ממה שאני כותבת אז מתנצלת שכל כך רדוד.. מגיע לך יותר. שלך שירה